התבגרות. אחד השלבים הקשים בהתפתחות האדם. שלב מעבר בוא תמיד שלב לא פשוט. והראשון שבמעברים – ההתבגרות. זהו גיל נפלא מחד, ומאתגר מאד מאידך.
הפסיכולוג ד"ר מייברג. "הפסיכולוגיה הכללית טוענת כי אין כמעט ילד שלא יעבור משבר בגיל הזה.
בגיל זה חלים שינויים – הילד מתבגר, ואמור לבודד את הזהות שלו כנגד הכלל. זו אינה מלאכה פשוטה כלל! עד כה היה ילד, פתאום הוא מבוגר! ביום בהיר! התפקיד שלו הוא ליחד את עצמו מול הכלל- תהליך הגיבוש לוקח זמן ולעיתים דמעות. פתאום יש לו מה להגיד בקול שנשבר… על כל דבר בעולם, בגיל מצוות ילדים בונים את האישיות שלהם בכל התחומים- עשויים להתחזק מאד ביראת שמיים- האמונה בהקדוש ברוך הוא הופכת מדיקלומית, לפנימית ועמוקה.
אדם שיש לו זהות עצמית והשלבים הקודמים שלו עברו בצורה בריאה ומוצלחת יוכל להמשיך ולהצליח גם עכשיו. הוא יוכל לפתוח את עצמו כלפי בן זוגו, להיות רגיש כלפי השני, להתחשב, או כמו שאומרים אנשי מקצוע: "לאבד את עצמו ולחזור ולמצוא את עצמו בזולת".
ילדים שאינם עוברים את השלב הזה בהצלחה- יהיו תלותיים ולא ימצאו את עצמם, פשוטו כמשמעו.ילדים שעוברים את השלב הזה בהצלחה, הם ילדים שמנצלים את בגרותם לארגן, לעזור וליזום. להיות אחראים..
כל הנערים, המצליחים ושאינם, ללא יוצא מן הכלל, ינסו לבדוק גבולות! ויכוחים, ולעיתים אף מריבות, הם בלתי נמנעים גם אצל ילדים נפלאים וטובים. הם רוצים להרגיש בוגרים! ללכת לטיולים לבד, כי הם לא ילדים קטנים! ואף אחד לא יגיד לה ם מה לעשות ואף אחד לא מבין אותם ואף אחד לא אוהב אותם בבית הזה…. (לא להתרגש! זה טבעי וחולף!)
בגיל הזה נוטים הנערים להזדהות עם דמויות: מדריכים, מורים, רבנים. המוליך השכלי הוא: "אני רוצה להיות כמותו. הוא דוגמא טובה עבורי".
אם הדוגמא הטובה היא חיובית, מצוין! ילדים שקיבלו בסיס טוב, יזדהו, קרוב לוודאי, עם דמויות חיוביות: רמים, מדריכים ובחורים גדולים הנחשבים ללמדנים בישיבה.
בנות, תזדהינה עם מדריכות וחברות.
לאחר גיל ההתבגרות מגיע גיל "ראשית הבגרות", מגיל שמונה עשרה עד גיל עשרים וחמש.
"גיל בניית המשפחה, זה הזמן לקשור קשר עם בן זוג. זה הקשר החשוב והמשפיע ביותר. חברים נמוגים אט אט אל ערפלי החשיבות, החברות הכי טובות וכל הטקסים סביבן מפנות את מקומן לבעל, שרק מה שהוא אומר או חושב משמעותי וקדוש. בגיל הזה חשוב לבנות את הקשר ביסודיות כי הפעם מדובר בקשר לכל החיים. קשר יסודי ומתמשך. הגיל הזה הוא הגיל הטוב ביותר בשביל ללמוד איך לחיות עם בן זוג, שזה אומר לוותר ולוותר עוד, לחיות ביחד, להתחלק בכל. זהו הקשר החשוב והמשמעותי ביותר בשלב זה. והוא עמוק הרבה יותר מכל הקשרים הקודמים, לא שטחי".
אדם שיש לו זהות עצמית והשלבים הקודמים שלו עברו בצורה בריאה ומוצלחת יוכל להמשיך ולהצליח גם עכשיו. הוא יוכל לפתוח את עצמו כלפי בן זוגו, להיות רגיש כלפי השני, להתחשב, או כמו שאומרים אנשי מקצוע: "לאבד את עצמו ולחזור ולמצוא את עצמו בזולת".
אחרי שנכנסים אל מעגל החיים הזה, מגיע גיל "אמצע החיים" גיל עשרים וחמש עד חמישים.
זהו גיל של התפתחות יוצרת, בניה. טיפול וגידול ילדים, לעזור ל ה ם לעבור בהצלחה את השלבים הראשוניים…
השלב הבא?
הוא חמישים עד שבעים – מי שהצליח בחייו, יפרח גם בגיל הזה, אצלנו זקן הוא אדם מכובד, צבר חכמה ומעש. מסיים לעבוד והולך ללמוד, יש לו תכנית, תכלית וסיפוק.
