דברי קודשו של מורינו ורבנו מרן ראש הישיבה
הגאון ראובן אלבז שליט"א
ליל ראשון ט"ו אלול
כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת
הקב"ה רוצה שנצא זכאים בדין, וזאת בתנאי שנכין את עצמנו
ברוכים הבאים בשם ה' ברכנוכם מבית ה' (תהילים קיח, כז), שבוע טוב ומבורך.
נכנסנו למחצית השניה של חודש אלול, מתקרבים לראש השנה ובקלות מאוד יכולים אנו בעזרת ה' לעבור את הדין ביום ראש השנה, וזאת בתנאי שנכין את עצמנו.
הקב"ה רוצה שכולנו נעבור בדין ולא נוזק חס ושלום ממשפט ה', אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה (יחזקאל לג, יא), ה' יתברך לא חפץ במיתת הבריות, "לא בראתי בני אדם כדי להמית אותם, אני זן ומפרנס אותם, ואמית אותם?"
הקב"ה זן ומפרנס את כולם, א-ל זן ומפרנס לכל, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן (תהילים קמה, טו-טז).
ה' נותן לנו חיים, כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ (תהילים קנ, ה), ה' נותן לאדם לנשום.
הקב"ה לא חפץ במות הרשע, אבל מצווה ומבקש מאיתנו: "כדי שאתן לכם חיים תכינו את עצמכם, כל אחד יכין את עצמו ואז יוכל לעבור בדין, ואתן לכם את השנה הבאה לטובה".
ובכדי לעבור בדין, וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים (דברים כא, יג), אומר אור החיים הקדוש (לקראת סוף ביאור הפסוק) ירח ימים זה חודש אלול.
"ובכתה את אביה"- את הקב"ה, על עוזבה את ה'.
"ואת אמה" זה כנסת ישראל.
לבכות לה'! מעלה גדולה יש בבכיה שאדם בוכה בימים אלו בשביל הנשמה הקדושה שהיא אשת יפת התואר.
נשמה יקרה שמרי על עצמך, אל תתפתי
דו שיח של הקב"ה עם הנשמה לפני כניסתה לעולם הזה
בזוהר הקדוש כתוב דבר נורא ואיום:
לפני שהנשמה יורדת לעולם לוקח אותה הקב"ה ומראה לה שמונה עשר מקומות עליונים שיושבים שם הצדיקים של הדורות ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, עַיִן לֹא רָאָתָה אלוקים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ (ישעיה סד, ג), משהו מרהיב שאין בנמצא, אפילו להיות שם שניה אחת זה דבר עצום.
מראה הקב"ה לנשמה ואומר לה: "בתי את רואה?", מעלה אותה עוד קומה ואומר לה "את רואה?", והנשמה מתעלפת ומשתגעת, אף פעם לא ראתה דבר כזה.
ממשיך הקב"ה ואומר לה: "ביקשת ממני להוריד אותך לעולם הזה, העולם הגשמי, אבל אני מבקש ממך בתי, תזכרי ותראי את הדברים הללו, את יכולה להגיע לזה ולהיות בין האנשים שיושבים פה וליהנות מזיו השכינה".
"אבל בתי אל תשכחי, אל תבזבזי את הזמן שלך בהבל ורעות רוח, בפטפוט דברים בטלים, לשון הרע ורכילות, שקרים ורמאות שמרמאים בני אדם, אל תבזבזי את החיים שלך, בתי תיזהרי, כי אחרת לא תוכלי להיכנס לאותם עולמות עליונים.
את רוצה לחזור וליהנות כמו הצדיקים האלה? אם לא תזלזלי בעצמך, תחזרי בחזרה".
והנשמה בוכה לפני הקב"ה ואומרת: "הלוואי שאזכה, ריבונו של עולם".
יש ביד כל אחד ואחד לזכות, אך צריך קצת להתאמץ, להיכנס ללמוד תורה, להתפלל מעומק הלב, לבכות מעט להקב"ה, לקרוא קצת תהילים, דף זוהר הקדוש, ספרי מוסר, אין יהודי שאין לו ספרים בבית, אנחנו עם הספר, אבל וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ (מושאל משמות ב, ו), תפתח את הספר ותקרא משהו, תהנה את החיים שלך, תרים את הנשמה שלך.
יש בני אדם שהספרים קבורים אצלם בבית, הם לא רואים ולא פותחים אותם, הספר הזה בוכה כל הזמן, מסכן, "למה אני נמצא בקבר בבית הזה, שהיו לוקחים אותי למקום אחר שיפתחו אותי ויזכו על ידי להתעלות".
זה מה שאנו צריכים לעשות- לפתוח ספרים, לקרוא תהילים, לקרוא משניות, לקרוא זוהר הקדוש, ללמוד הלכות, וגם להגיד לאשה בבית: "תבואי תשמעי, שמעתי איזה דבר חידוש, לא ידעתי"
ודאי, אם לא למדת איך תדע?
אבל על ידי שהאדם לומד הוא מתעלה, וגם האשה שמחה ומחכימה, וצריך לא לשכוח את הילדים וללמד גם אותם: "בוא מותק תשמע משהו יפה מאוד, דברי מוסר יפים ונחמדים".
בשמונה עשרה עולמות יושבים צדיקים ונהנים מזיו השכינה, והקב"ה בוכה על הנשמה:
"בתי אני זורק אותך לעולם ההוא, אינך יודעת איך תחזרי לכאן, כמה קשה לי עליך, שמרי על עצמך, אל תתפתי לחברים ולחברות!! אל תתפתי לשכנים, תשמרי על עצמך, תתרוממי, נשמה יקרה".
יש לנו את הזכות ברוך ה', כל הציבור הקדוש הזה שמגיע בהמוניו להתחנן לפני בורא עולם, הנשמה שמחה ונהנית מזה, ובזה אנו מכינים את עצמנו ליום הדין.
יהי רצון שה' יקבל תפילנו ברצון, נקבל על עצמנו ללכת לשיעורי תורה וללמוד בספרי קודש בבית, ללמד את הילדים ולחנך אותם במקומות של קדושה וטהרה, מנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים (ברכות כח ע"ב).