המחסן הביתי

שנה חדשה בפתח. ואנחנו רוצים לעשות סדר: סדר בראש, סדר בלב, סדר בהכל! הסבא מקלם אומר שמי שחפציו סדורים – אף מחשבותיו סדורות. וגם… להפך. בכתבה הבאה ננסה להבין למה אנחנו נוטים לאגור ולצבור, ואיך עושים לזה סוף.

וכמו תמיד. הכל מתחיל בראש…

אגירה

רובינו לוקים ב'תסמונת האוגר'. אנחנו נוטים לתת לזה שם חינני של אוסף או תחביב, אבל בשורה התחתונה לרובינו יש לפחות "קולקציה" אחת של פריטים שכבר אבד עליהם הכלח וכל תכליתם לצבור אבק. אוסף בולים, אוסף בובות ומלאכים, אוסף תחתיות לבירה, מכתבים, גזרי עיתון היסטוריים, חשבונות ישנים, מגנטים, כוסות, מדבקות, גרביים, נעליים, שעונים ובקבוקים. מגירות הבית שלנו הן כמו מוזיאון, אך לא רק שאין בהן מבקרים, אפילו אנחנו ממעיטים לחזור אל האוספים הישנים. אז מדוע הם שם?

מה מניע אדם לאגור חפצים חסרי תועלת לחלוטין? האם זה רצון להיצמד אל העבר או קושי לשחרר ערכים סנטימנטאליים? האם זו עצלנות או שקרנות? האם זה בשליטתנו?

הדחף לאסוף יכול לנבוע מצורך לאחסן, צורך לחסוך, צורך למלא, צורך לפצות… בעצם כל צורך שמצדיק את 'תסמונת האוגר'. יש שמגיעים לרמת איסוף כפייתית, כזו הגובלת בהפרעה ודורשת התערבות מקצועית, אבל רובינו, בין אם נשים לב לכך או לא, לוקים במידה כלשהי בתסמונת הזו, גם אם במינון נמוך.

ביולוגים מסבירים את זה כצורך בסיסי שמקורו במבנה המערכת הלימבית שבמוח. המערכת הלימבית כוללת את המבנים השונים במוח האנושי המעורבים ברגש, מוטיבציה וזיכרון ועשויים ל"שכנע" אותנו שיש לכך הצדקה, רציונאלית או רגשית כאחד. אבל לא רק שם. האגירה עשויה להיות גם תולדה של פעולת האונה המצחית – זו שאחראית על תכנון והכוונת התנהגויות מורכבות, כמו גם עיבוד מידע וקבלת החלטות. אונה זו היא שעוזרת לנו להכריע מה שווה לנו לאגור ומה לא. כאשר היא נפגעת, יכולה להתפתח אגרנות כפייתית.

עבור רובינו, אגירה היא השתקפות של חרדה, מעין אובססיה סנטימנטלית להיאחז ולא לשחרר, אולי רצון לחסוך, אולי דווקא בחירה לא להתמודד. אומנם לא כולנו אוגרים כפייתים, אבל כולנו מחזיקים אי אלו פריטים בעלי ערך רגשי או כאלה שאנו בטוחים שיהיו בשימוש ביום מן הימים.

נכון, אין שום רע באיסוף ורבים מאיתנו אוגרים מטבעות, מכתבים ומזכרות היסטוריות ושומרים להם מידה של חסד וערך, אך כאשר האיסוף הופך להיות תדיר, מקודש, הכרחי ואובססיבי, כנראה שעלינו להזכיר לעצמנו את כוחה וחשיבותה של מחזוריות.

התחלה

דווקא עכשיו, לקראת ראש השנה – כשאנו נועלים מאחורינו זכרונות וחוויות ופונים אל עבר התחלה חדשה, אין סמלי יותר מאשר לעשות ניקיון פיזי ורוחני. הדרך היחידה לאפשר התחלה חדשה היא להיפטר מכל מה שצובר אבק ישן. איך אנחנו יכולים לעשות זאת? כיצד ניתן לטפח חיים נטולי אחיזה?

הנה לכם כמה טיפים כדי לשמור על ראש צלול בבית צלול – בפתחה של שנה חדשה:

Exit mobile version