חוסר בתחושה עמוקה

ויסות חושי ב

בעיות ב"תחושה עמוקה" – הנפוצות ביותר מכל שלל בעיות הויסות החושי – הינן בעלות מאפיינים דומים לבעיות קשב וריכוז. כדי 'לעלות' על סוג הבעיה חשוב ללכת לאבחון במכון מיוחד המטפל בבעיות "תחושה עמוקה", כמכון "דילוגים" המתמחה בתחום, ובכך לקבוע אם הבעיה נובעת מעניין רגשי, בעיות קשב וריכוז או כאמור – בעיית "תחושה עמוקה".

הלכה למעשה – איך מזהים בעיות ב"תחושה עמוקה"?

ילד המועד בלי סוף ולא מצליח להכין עצמו לנפילה, סובל מבעיה בתשדורת.

אם הילד נראה קופצני ותנועתי, מתנגש באנשים וחפצים, מועד ונופל לסירוגין, מפיל ושובר מה שנקרא בדרכו, כותב בכוח רב עד חריטה – הוא סובל מבעיית "תחושה עמוקה".

ילד הרץ בריצה מסורבלת כשידיו מתנופפות בלי שליטה, סימן הוא כי אינו מרגיש נכון את גופו וסובל מבעיות קואורדינציה ו"תחושה עמוקה".

ילדים המתקשים בזריקת או תפיסת כדור, כאלה שזריקתם חזקה מידי ולא מדוייקת – סימן הוא כי חווים הם קושי בלחוש זריקה חלשה. בעיה.

קושי בהפרדת תנועה. לדוגמא: ילד משחק בחמש אבנים ובזמן שמניף את האבנים בידו האחת קופצת ידו השניה ללא שליטה. הסיבה לכך היא חוסר יכולת לעשות הפרדה בין הפעולות.

ילדים היושבים על כסא ומנדנדים רגליים בזמן שאוכלים או בזמן השיעור, מעוררים נורה אדומה.

כאלה העושים רושם אגרסיבי, מכאיבים לעצמם או לאחרים מבלי לשים לב, כוססים ציפורניים, מכרסמים עפרונות, אצבעות ולפעמים אפילו צווארון חולצות – סובלים וחשוב לעזור להם.

תופעות אלו עלולות לגרום לילדים ליציאה ממעגלים חברתיים, לביטחון עצמי ירוד ולדימוי בעייתי.

 בין "תגובתיות יתר" ל"תת-תגובתיות"

לקושי ב"ויסות חושי" יכול להיות ביטוי רגשי וחברתי. הקושי הרגשי יכול להתבטא בכך שהילד מתקשה לקבל שינויים בשגרה, מתקשה להסתגל למצבים ואנשים חדשים, מתוסכל בקלות, מתרחק מקבוצות ומעדיף להיות לבד או להשקיף על הקבוצה. נוכל להבחין במצבי רוח קיצוניים והתפרצויות זעם. הקושי החברתי יכול לבוא לידי ביטוי בכך שהילד מתקשה לתקשר ולשחק עם בני גילו או עם אנשים בכלל, לא מחפש קשר עם אנשים מוכרים כגון סבא וסבתא ודודים. בתחום המשחק נראה קושי לחקות, צורך בעזרת מבוגר, משחק חוזר במשך שעות.

טיפים מומלצים לטיפול בילדי תחושה עמוקה

באדיבות שרה קיטיי, מנהלת מכון דילוגים המתמחה בהתעמלות טיפולית.

ילדים קטנים

גלגלי את ילדך בתוך מזרון דק כשראשו בחוץ כמו נקניקיה. בצורה זאת הוא יביא את המערכת הווסטיבולרית – שהיא חלק ממערכת התחושה, לסיפוק ולרגיעה.

עטפי את הילד בשמיכה בצורה חזקה ואז נהלי איתו "מלחמה". הילד צריך לנסות לצאת מהשמיכה אך את אינך מרשה לו.  לפפי אותו בשמיכה, לחצי אותו כשינסה לצאת. בפעילות זו הוא יפעיל המון כוח, השרירים שלו יעבדו קשה, ירגישו פעילים והמח יקבל גירוי מצוין. זה ירגיע אותו. הפעילות מומלצת אחת לכמה ימים.

תני לו לדחוף את עגלת הטיולון של אחיו הקטנים, לסחוב עגלת קניות (בהשגחתך כמובן), לסחוב תרמיל גב בעל משקל סביר ואפילו שקית עם בקבוקים או ספרים.

ילדים בוגרים

תני לו לקפוץ על טרמפולינה, לדלג בדילגית, לשחק קלאס – אך לא יותר מ-3 דקות, כדי לא לעורר אותו יותר מידי.

תני לילד משימות ביתיות כגון: סחיטת סמרטוטים בזמן ניקיון, שאיבת אבק, העברת ספרים/ חפצים/ קניות למקומם.

יש לכם גינה סביב לבית? מעולה. תני לילדך לגרוף עלים, לדחוף מריצה, לכסח את הדשא.

תני לו לנסות לדחוף את הקיר. כן כן! בעזרת הידיים שלו, כמובן.

תני לו ללבוש אפודה בעלת משקל. זה ישביח לו את התחושה והיציבה.

Exit mobile version