הילד משתולל? סובל מאי שקט? לפני שאת נותנת לו ריטלין, בדקי: אולי הוא סובל מ"קושי בויסות חושי" – חוסר בתחושה עמוקה?
דודי הוא ילדון בן 5, זהוב שיער ותכול עיניים מתוק למראה. יש לו חמישה נמשים על כל לחי וחיוך ענק שמאיר את פניו. על פניו דודי ילד רגיל וחמוד ההולך לגן לבוש ו"מטופטפ" ועם תיק אוכל מושקע. הרבה אהבה השקיעה בו אמא.
אך אל תתנו למתיקות הזו להטעות אתכם. לדודי קשה ביומיום, קשה מאד. דודי מתקשה לשבת במקום אחד יותר מדקות ספורות, הוא מרבה לזוז, להתפרע, משליך בחזקה חפצים הנקרים בדרכו, דוחף. בקיצור, סובל מאי שקט.
אמא שלו יודעת שיש לו בעיה קטנה והיא סבורה כי אולי הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז/היפר אקטיבייות. גם הגננת ממליצה על טיפול… אולי ריטלין ירגיע אותו, היא מציעה במתקתקות?.
זה הזמן לעצור ולבדוק!
ייתכן כי מה שדודי סובל ממנו אינו היפר אקטיביות אלא מחוסר ב"וויסות חושי" – בעיה בתחושה עמוקה, הנקראת בעגה המקצועית: "תחושה רופריוצפטיבית".
מחקרים מוכיחים כי:
- קושי בוויסות חושי/תחושה עמוקה עובר לעיתים קרובות בירושה גנטית.
- ילד עם הפרעה בוויסות חושי לא יכול ללמוד (כל עוד לא מטופל) !!!
"אז מהי תחושה פרופריוצפטיבית – "בעיית התחושה העמוקה"?
שרה קיטיי – מטפלת במכון "דילוגים" המתמחה בהתעמלות טיפולית:
"כל בן אדם נולד עם תחושה" עונה שרה. "בתחילת החיים מדובר בתחושת המגע ,ועם ההתפתחות התחושה הופכת להיות מודעת ומכוונת: גופיפי החישה מעבירים מידע מהשרירים המפרקים והגידים, אל מערכת העצבים המרכזית, לגבי מיקומם ורמת הכיווץ. כשנוצרת בעיה בהעברת השדרים, הדרך לפתח ולייעל אותם היא ע"י "עבודה כבדה" – כמו הרמה, דחיפה ומשיכה של רהיטים, משחקים או חפצים כבדים". ילדים רבים סובלים מבעיות בתחושה העמוקה. אלה יכולות להיחשף כבר בגיל הגן כשילד מתבקש לשבת חצי שעה על מקומו ולא מצליח. הסיבה לקושי נובעת מתשדורת שלא עוברת.
ילדים רבים סובלים מבעיות בתחושה העמוקה. אלה יכולות להיחשף כבר בגיל הגן כשילד מתבקש לשבת חצי שעה על מקומו ולא מצליח. הסיבה לקושי נובעת מתשדורת שלא עוברת למוח בצורה נוחה ונכונה. קיים חוסר תחושה במערכת הפנימית המביא לצורך בחיפוש של פעילויות וגירויים
יעל ג'מדני – מרפאה בעיסוק ביחידה להתפתחות הילד, מוסיפה:למוח בצורה נוחה ונכונה. קיים חוסר תחושה במערכת הפנימית המביא לצורך בחיפוש של פעילויות וגירויים משמעותיים, שיתנו מענה לאותה מערכת המיידעת אותנו לגבי כל פעילות. מכאן נובע אי השקט שלו".
"בשנים האחרונות גברה המודעות בקרב ההורים ואנשי חינוך לקשיים תפקודיים שחווים ילדים רבים שמקורם בקשיים תחושתיים. מהו בעצם 'ויסות חושי'? והיאך נזהה ילד עם קושי בויסות חושי? כולנו מכירים את חמשת החושים – ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומגע ואת תפקודם. בנוסף ישנם שלושה חושים פנימיים – החוש התנועתי, תחושה עמוקה (בשרירים ובמפרקים) ואיברים פנימיים. ויסות האיברים הפנימיים אחראי גם על ויסות של תחושות כגון רעב וצמא או שינה וערות. ויסות חושי הוא ארגון המידע שאנו קולטים מהסביבה ומתוך גופנו לשימוש יומיומי. הפרעה בעיבוד חושי היא חוסר יכולת להשתמש במידע לתפקוד חלק ביומיום. ילדים עם קשיים בויסות חושי חווים קשיים בלמידה של העולם, מהשלבים הראשוניים ביותר".
למה הוא בועט?
לקושי בויסות חושי מספר צדדים אפשריים: העיקריים הם – תת תגובתיות שעשויה למצוא את ביטויה בחיפוש גירויים וגירויים עוצמתיים יותר, ותגובתיות יתר – שעשויה לקבל ביטוי של הימנעות מגירויים.
להלן מספר דוגמאות:
מגע: ילד עם קושי בויסות חושי עשוי להירתע ממגע של אנשים, להימנע מלבישת בגדים מבדים מסוימים, להתקשות במעבר בין בגדי קיץ וחורף, להתנגד ואף לבכות בשעת גזיזת ציפורניים ותספורת. מצד שני – עשוי הילד להציק ליושבים לידו במפגש בגן או בשיעור בכיתה, לחבק חזק או יותר ממה שנעים לאחרים, או להכות ולדחוף.
תנועה: הילד עשוי להימנע מתנועה – לא אוהב נדנדות או קרוסלה, לא מתגלגל ולא אוהב את הדוד הנחמד שתמיד מניף את כולם אל-על. ילדים אלו נרתעים מתנועה ולעיתים בוכים, צועקים ואף משתוללים כשנכפית עליהם תנועה, בעיקר היפוך של הראש. לעומתם ישנם ילדים שהפוך – הם נמצאים בתנועה מתמדת ובאי שקט ואף נראים לעיתים לא מרוכזים בשל כך.
תחושה עמוקה: ילד עשוי לבעוט, לנשוך ולמשוך בחפצים ובילדים אחרים, או להיראות מסורבל מאד כשמנסה לעשות פעילויות שונות: כשמרים כוס – המיץ "מתעופף", שובר צעצועים – כשמנסה לשחק.
שמיעה: רעש המקרר מפריע לו להתרכז, הוא פוחד מרעש שואב האבק הפועל בחדר האחר, מסרב ללכת לשמחות משפחתיות בשל הרעש. לחילופין עשוי להשמיע קולות לעצמו, מכוין את הרשמקול לעוצמה גבוהה ולעיתים לא מגיב לקריאת שמו או לא זוכר את הנאמר.
טעם: ילד עשוי להיות אכלן ובררן, לאכול רק חם או קר, להימנע ממאכלים מתוקים או מלוחים. לעומת זאת הוא עשוי ללקק ולמצוץ חפצים לא אכילים, לשים בפיו חולצה, כיפה או שיער, לטעון שהאוכל טפל או לחפש מאכלים בטעמים חזקים – חריפים, חמוצים או מלוחים מאד, להזיל ריר.
ריח: בעל חוש ריח מפותח מאד, עשוי להחליט על חיבה או סלידה ממאכל או אדם לפי ריחו. לחילופין – עשוי לרחרח באופן מוגזם ולא לשים לב לריחות רעים, או לנסות לטעום תכשירים רעילים מבלי לחוש בריחם העז.
ראיה: ילד עשוי להימנע מאור חזק, לרצות לשחק בחושך ואף לבכות או להתלונן על כאב ראש מאור שלא נחשב חזק מדי בעיני אחרים. לחילופין – מתקשה למצוא חפצים במגירה עמוסה, מתקשה להעריך יחסים מרחביים ונתקל ברהיטים בבית, מפספס את המדרגה, לא מבדיל בין צורות שונות.
ומה אפשר לעשות? בכתבה הבאה.