כל מי שחי, יודע על מה מדובר… אותו איבר, דמוי אס, שמכתיב לנו לפעמים התנהגויות וחיים… רק המתים לא מרגישים כאב. הכאב הוא עבור החיים!
בעזרת העצות הבאות תלמדו כיצד להפוך את אותו הכאב למקור כוח וחכמה.
הודו בכאב הרגשי שלכם כדי שתוכלו להתמודד איתו ולרפא אותו
כאב רגשי הוא פחות דרמטי מכאב פיזי, לפחות למתבונן מבחוץ, אך הוא נפוץ יותר וקשה יותר לטיפול מאשר עצם שבורה. הניסיונות שלכם להסתיר את הכאב הרגשי מגבירים את הנטל שהוא יוצר עליכם. אל תעשו את זה לעצמכם. קל יותר להגיד "כואב לי הראש" מאשר "כואב לי הלב", אך אין זה אומר שעליכם לטפל פחות בכאב הרגשי, למעשה, ההפך הוא הנכון.
שחררו את מה שהיה וכבר אינו
כשתבינו שדבר בעולם הזה לא "שייך" לכם באופן בלעדי ותסכימו לשחרר את הדברים שהחשבתם עד היום כ-"שלכם", לפתע תרגישו חופשיים. עם זאת, אחד הדברים הקשים ביותר ליישום בחיים, הוא היכולת לשחרר, בין אם זה רכושנות, אובססיה, כעס, אובדן מכל סוג.
שינוי הוא לא דבר קל – אנחנו נאבקים להחזיק את מה ששלנו ונלחמים נגד עצמנו כדי לשחרר, אך השחרור בריא להמשך הדרך שלכם. הוא מנקה ממחשבותיכם את העבר שנצמדתם אליו. עליכם לשחרר את עצמכם רגשית מדברים שפעם היו עבורכם בעלי משמעות גדולה, על מנת שתוכלו לעבור את השינוי ואת הכאב שהוא מביא איתו.
נתקו את הרגשות שלכם מהבעיה
אתם בני אדם שחיים ונושמים, ואתם מורכבים מדברים רבים, ולא רק מהבעיות שלכם. משמעות הדבר היא שאתם חזקים יותר מהבעיות שלכם, ושיש לכם את היכולת לשנות אותן ואת הדרך שבה אתם מרגישים כלפיהן. הסתכלו על החיים שלכם במבט אובייקטיבי מהצד ונתחו את גודל הבעיה שלכם ללא התחשבות ברגשותיכם האישיים. כשתבינו את גודלה האמיתי, יהיה לכם הרבה יותר קל לראות כמה פשוטה היא ביחס למה שחשבתם והיא תגרום לכם הרבה פחות כאב.
התייחסו לכל אתגר כמטלה לימודית לחיים
שאלו את עצמכם: "מה המצב הזה בא ללמד אותי?" כל מצב בחיינו הוא שיעור ממנו אנו יכולים ואמורים ללמוד. חלק מהשיעורים האלה מחזקים ומחשלים אותנו, עוזרים לנו לתקשר בצורה טובה וברורה יותר, גורמים לנו לסמוך על האינסטינקטים שלנו ומלמדים אותנו כיצד לסלוח ומתי לשחרר. זכרו שדברים חדשים לא מנסים, דברים חדשים לומדים.
שאלו את עצמכם שאלות חיוביות יותר
אם אתם שואלים את עצמכם שאלות שליליות, תקבלו תשובות שליליות. אין תשובה חיובית ל-"למה דווקא לי זה קורה?", "למה לא עשיתי את זה אחרת?" או "מה אם הייתי עושה את זה אחרת?" וכדומה… האם הייתם נותנים למישהו אחר לשאול אתכם את השאלות המייאשות האלה? החליפו אותן בשאלות חיוביות שידחפו אתכם קדימה כמו "מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לתקן את המצב?" או "מה ניתן לעשות כדי להתגבר על המצב?"
עשו שינויים קטנים בהתאם למה שעובד ומה שלא
חלק גדול מאוד מהחיים שלכם הוא תוצאה של הבחירות שעשיתם. אם אינכם אוהבים חלק מחייכם, כנראה שהגיע הזמן לשנות את אופן קבלת ההחלטות שלכם. השינוי הזה עלול להיות לא קל, אך הוא אפשרי ביותר. אנו מייצרים לעצמנו הרגלים שתוקעים את חיינו באופן יומיומי, ועל מנת להיפטר מהם, עלינו לעשות בדיוק את אותו הדבר, אך בכיוון ההפוך. עליכם ליצור לעצמכם הרגל שיקדם את חייכם. התמקדו בדברים הקטנים שאתם יכולים לעשות ולשנות עכשיו ולא בדברים הגדולים שאינכם יכולים לעשות ולשנות. השינויים היומיומיים האלה יצטברו לבסוף ויהפכו לתוצאה גדולה.
אל תעצרו לעולם
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם, "אם אתה עובר דרך גיהינום, תמשיך ללכת". במילים אחרות, לעולם אל תיכנע. הקירות שאנו נתקלים בהם בחיינו נמצאים שם מסיבה מסוימת. הם לא שם כדי שתעצרו ותסבלו מהכאב, הם שם כדי לספק לכם הזדמנות לראות ולהראות עד כמה אתם באמת רוצים את המטרה שלכם. הקירות האלה לא שם עבורכם, אלא הם שם כדי לסנן את כל האנשים שלא באמת רוצים את המטרה הזו ושאינם חזקים כמוכם.
הישארו רגועים והתמקדו בחצי הכוס המלאה
האדם הריאליסטי רואה את המציאות כיציקת בטון, האדם האופטימי רואה את המציאות כחימר. היו אופטימיים ועצבו את "החימר" בדרך שלכם. קחו את מה שלמדתם מהחיים ובנו לעצמכם דבר חדש. במילים אחרות, אל תחפשו את הקשיים בהזדמנויות שנקרות לדרככם, אלא נסו לאתר את ההזדמנויות בקשיים שעומדים בדרככם. זכרו שתמיד יש זמן לחגיגות ניצחון, ואם תאטו קצת את הקצב שלכם ותחגגו גם את הניצחונות הקטנים שבדרך, תתנו לעצמכם תנופה והשראה להמשיך ולהתמיד בה.
טפחו את התקווה הפנימית שלכם באופן מודע
יש אמרה בטיבטית שאומרת "צריך להשתמש בטרגדיה כמקור לכוח." לא משנה באיזה קושי נתקלתם או כמה כואבת החוויה, ברגע שאתם מאבדים תקווה, הכנסתם את עצמכם לטרגדיה אמיתית. בין שמדובר באבדה, דאגה, מחלה, חלום שהתנפץ – לא משנה כמה עמוק הכאב או כמה גבוהות השאיפות שלכם, עשו לעצמכם טובה ועצרו לפחות פעם אחת ביום, הניחו את ידכם על הלב ואמרו בקול "עדיין יש בי תקווה!".
הזכירו לעצמכם שאתם לא לבד
שינה רדופה, קושי לחזור לשגרה אחרי שהתאכזבתם קשות, להרגיש פחות חשובים משום שמישהו פגע בכם, לפחד לנסות דברים חדשים מחשש לכישלון… כל הדברים האלה לא אומרים שאתם מאבדים את שפיותכם או לא מתפקדים, אלא רק שאתם בני אדם ושאתם זקוקים למעט זמן עם עצמכם כרגע. אינכם באמת לבד. לא משנה כמה אתם מרגישים מובכים או אומללים, זכרו שיש ברחבי העולם עוד אנשים שחווים בדיוק את אותם הרגשות. כשאתם שומעים את עצמכם אומרים "אני בודד", אתם מוכרים לעצמכם שקר ששכנעתם בו את עצמכם.
התייחסו פחות לדעות של אחרים
הדברים שאנשים אומרים עליכם ועושים לכם, קשורים אליהם הרבה יותר מאשר אליכם. התגובות של הסובבים אתכם מגיעות מנקודת המבט שלהם, אשר כוללת פצעים מהעבר שלהם וניסיון חיים אישי. בין אם מישהו חושב שאתם מדהימים או מאמין שאתם נוראיים, המחשבה הזו מגיעה יותר מהם מאשר מכם. אינני מציע שתתעלמו מכל משוב שאתם מקבלים, אך אני כן מציע להתעלות על הכאב, האכזבה והעצב שמגיעים לעיתים כשאתם לוקחים את הדברים האלה באופן אישי. ברוב המקרים, בריא יותר לנפש ליחס פחות משקל לדברים שאומרים עליכם – טובים ורעים כאחד, ולפעול על פי האינטואיציה האישית וחכמת החיים שלכם.
אמצו גרסה משופרת וחזקה יותר שלכם
אינכם מי שהייתם פעם, וזה בסדר. פגעו בכם, סבלתם כאב ועברתם אינספור עליות ומורדות שהפכו אתכם למי שאתם היום. במהלך השנים כל כך הרבה דברים קרו, דברים ששינו את האופן שבו אתם מסתכלים על החיים, דברים שלימדו אתכם שיעורים חשובים לחיים ודברים שהכריחו את הנפש שלכם לגדול. כשהזמן עובר, איש לא נשאר כפי שהיה, וחלק מהאנשים יגידו לכם שהשתנתם. תגיבו להם בכך שתגידו "כמובן שהשתניתי, זו מהות החיים. אני עדיין אותו בן אדם, רק חזק יותר ממה שהייתי בגלל כל הניסיונות והמבחנים שעברתי."
לסיכום
זכרו שכוח לא מגיע מנוחות, אלא מיציאה מאזור הנוחות שלכם והתגברות על הקשיים שלא חשבתם שתצליחו לעבור. כשאתם מוצאים את עצמכם ברגעים הכואבים ביותר שבחייכם, אתם פתוחים לשינויים המשמעותיים והחיוביים ביותר שתוכלו לעשות. בסופו של דבר, האנשים החזקים הם אלה שמרגישים את הכאב, מקבלים אותו, לומדים ממנו ונלחמים דרכו. הם הופכים את הכאב לחכמה ולכוח.