וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם
"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר טז, ג).
פרשת קרח היא אחת הפרשיות המסעירות ביותר בתורתנו הקדושה, הפסוקים הראשונים הפותחים את הפרשה גרמו לזעזוע גדול בעם ישראל, קרח ועדתו פתחו מפלגה חדשה נגד משה רבינו, "מפלגת קרח", אך זה לא הצליח להם ובסופו של דבר קרח ועדתו נבלעו באדמה.
בין הדברים שטען קורח ועדתו כלפי משה ואהרון הוא "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה'" וצריכים אנו להבין מה כוונת המילים "ובתוכם ה'". איזו טענה הייתה לקורח במילים אלו.
ובכן, הדברים יבוארו על פי דברי רבותינו במדרש (תנחומא ד', במדבר רבה יח, ג), כששמע קרח את פרשת ציצית קפץ ואמר למשה רבינו, "משה, טלית שכולה תכלת, מהו שתהא פטורה מן הציצית?"
אמר לו משה חייבת בציצית.
אמר לו קרח: "טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה, וארבעה חוטין פוטרין אותה?".
המשיך קרח ושאל: "בית שמלא ספרים, מהו שיהא פטור מן המזוזה?"
אמר לו משה: חייב במזוזה.
אמר לו קרח: "כל התורה כולה 275 פרשיות יש בה, ואינן פוטרות את הבית, ושתי פרשיות שבמזוזה פוטרות את הבית?", המשיך קרח ואמר: "דברים אלו לא נצטוית עליהם, אלא מלבך אתה בודה אותם!" ע"כ לשון המדרש.
קרח בא בטענה ושאלה על שניים ממצוות התורה-מצוות ציצית ומזוזה, המשותף שבהם שגורמות להשראת השכינה על האדם ומזכירים לו את מצוות ה', בציצית נאמר וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם (במדבר טו, לט), כביכול דרך הציציות רואים את הקב"ה ונזכרים במצוותיו, והיא מעידה בנו שאנו עבדי ה' (יעוי' בשבת נז ע"ב).
וכן המזוזה שמונחת בפתח הבית מזכירה לאדם שה' יתברך מצוי משגיח ושומר עליו בכל עת, "ש-ד-י" ש'ומר ד'לתות י'שראל. חביבין ישראל שסיבבן הקדוש ברוך הוא במצוות, תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן (מנחות מג ע"ב), ועליהן אמר דוד המלך (תהילים קיט, קסד) שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.
וגם במצות המילה כותב הזוהר הקדוש שכשאדם נימול משלים הוא את שם הוי"ה ברוך הוא בגופו וגורם שהשכינה תשרה עליו.
ובכן, משה רבינו נולד מהול, וכפי שדרשו רבותינו (סוטה יב ע"א) על הפסוק וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא (שמות ב, ב), מלמד שנולד מהול ושכינה שרתה עליו. וטענתו של קורח הייתה כלפי משה שהוא בדה את מצוות ציצית ומזוזה הגורמים להשראת שכינה מליבו, כיון שהוא לא נימול אלא נולד מהול וחסרה לו השראת השכינה, לכן תיקן מצוות אלו. אך כל העדה אינם זקוקים לאותם מצוות כיון ש"וּבְתוֹכָם ה'"- הם מלו את עצמם והשכינה כבר שורה עליהם.
קרח אמר למשה רבינו: אתה מקיף את עצמך במצוות טלית ומזוזה כיון שאין לך את מצוות המילה בבשרך, אך כל העדה "בְתוֹכָם ה'" בתוך בשרם כבר נמצאת מצוות ה' ושורה עליהם השכינה (יעוי' בספר גנא דפלפלי-ריש פרשת קרח).
מכללם של דברים למדים אנו על גודל מעלת מצוות ציצית ששומרת ומגינה על האדם וגורמת שהשכינה תשרה עליו, הציצית היא כביכול השכפ"ץ שלנו ועלינו להתחזק ולחזק את אחינו בית ישראל במצוה זו, בפרט בזמנים אלו שאויבנו המסובבים אותנו מכל פינה מאיימים להזיק ולהרע לנו חלילה.
יהודים רבים באמריקה שסיפרו לי שעל אף שקשה להם להתהלך עם כיפה מחמת הסביבה בה הם עובדים וכדו', מ"מ מקפידים הם ללבוש ציצית על גופם כיון שהם מרגישים שהיא מגינה ושומרת עליהם.
מצוות הציצית מעידה עלינו שאנו עבדי ה' ואיננו בני חורין לעשות כחפצנו ורצוננו, אלא עלינו לעשות את אשר חפץ ה', לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹקַי חָפָצְתִּי (תהילים מ, ט. יעוי' בפירוש אור החיים הקדוש במדבר טו, לט).
בגמרא מסופר (מנחות מד ע"א) מעשה באדם אחד (ובמדרש הגדול פרשת שלח איתא ששמו היה נתן) שהיה זהיר במצות ציצית, אך גבר עליו יצרו ותאוותו וחסך ארבע מאות זהובים כדי לנסוע למדינת הים ולעבור שם עבירה חמורה, אולם ברגע האחרון באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו ונמלט מעשות העבירה, ואף אותה אשה שחפץ לחטוא עמה התגיירה בראותה את הנס הגדול שנעשה עמו בזכות מצוה קטנה שדקדק בעשייתה.
יהי רצון שנזכה לקיים את מצוות ה' בשמחה בחשק ובהתלהבות ונראה בקרוב בנחמת ציון ברחמים, אמן.
