תעודה ניצחית
וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' (שמות י, ב).
סדרת הניסים שנעשתה במצרים הייתה עבור תכלית אחת: "למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'".
ניסי יציאת מצרים מהוים יסוד לכל האמונה! מכאן ואילך, הקב"ה אינו צריך "להוכיח" את מציאותו לכל כופר או שוטה, גם כאשר הוא 'דורש' הוכחה על כך, ומצפה שה' יראה לו נסים – 'ורק אז יאמין בו'…
הניסים המסופרים בתורה נעשו קבל עם ועדה, לעיני כל מצרים. כל העולם ראה וידע עליהם.
ברצונך להאמין? – מה טוב. אך אם ברצונך להמשיך ולכופר? – המשך וכפור. בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו (מכות י:). אינך "עושה טובות" לאף אחד!
אם, בכל זאת, מתחשק לך, ואינך מאמין בשום דבר אלא רק במה "שכתוב בעיתון" – יכול אתה לפתוח את העיתון המצרי של אותם הזמנים, ולמצוא שם את הכתבות של העתונאים המצרים, שדווחו ותיעדו את כל האירועים שארעו במצרים… זוהי עובדה!
ארכיאולוגים מצאו 'פפירוסים' מאותה תקופה, שעליהם נרשם תאור מדויק של המכות!
אנחנו – היהודים המאמינים – איננו זקוקים ל"הוכחות" פפירוס לאמיתות התורה. מבחינתנו הפפירוס אינו מעלה ואינו מוריד! הפפירוס נועד לרחוקים משמירת תורה ומצוות בלבד: אם אינכם מאמינים בתורה, תוכלו לעיין בפפירוס…
התורה היא הבסיס לכל אמונתנו! הקב"ה לא יעשה ניסים מיוחדים עבור אלו שאינם רוצים להאמין במה שכתוב בתורה!
התורה היא ניצחית, וממנה אנו שואבים את חיותנו! וכשם שהתורה היא ניצחית, כן חייותו וקייומו של עם ישראל הינם ניצחיים! ממנה – תוצאות חיים!
♦♦♦♦♦
ידוע ומפורסם הסיפור על מייסד תנועת המוסר הגאון רבי ישראל מסלנט זצ"ל, שפעם התאכסן בביתו של בעל אכסניה. סיפר לו המארח כי לפני תקופה קצרה התאכסן אצלו כופר אחד שהכחיש את עניין שכר ועונש ח"ו.
כדי להמחיש את דברי הכפירה שדיבר עליהם, אמר הכופר לאכסנאי: 'הנה, הוא יאכל כעת נבלות וטרפות, ואם יש השגחה – יכנס האיסור לגרונו ויחנוק אותו'… – ולא ארע לו דבר.
'מאז' – אמר בעל האכסניה לרבי ישראל – 'התרופפה האמונה בליבו'.
בתוך כך חזרה בתו של בעל האכסניה מבית הספר, ובידה תעודת הצטיינות בנגינה.
רבי ישראל קרא לילדה, וביקשהּ שתנגן לפניו כדי להוכיח לו כי אכן ראוייה היא להצטינות…
הילדה סרבה, בטענה, כי אין זה הגיוני לעמוד ולנגן באוזני כל אדם שאינו מאמין לתעודה הכתובה. האם לשם כך הגישו לה את תעודת ההצטיינות, כדי שתאלץ לנגן ולהוכיח לעין כל את כשרונותיה?!
תשובתה מצאה חן בעיני אביה, והוא הצדיק את דבריה.
פנה רבי ישראל לאביה ואמר: "תשובת בתך יכולה גם לשמש תשובה לתמיהתך בענייני ההשגחה. הלא ה' כבר הוכיח לעין כל את השגחתו הפרטית, על ידי הניסים הגלויים ביציאת מצרים, ויש לנו 'תעודה' המעידה על כך – הלא היא התורה הקדושה שנתנה לנו! – כלום יש בזה הגיון, שבגלל כל שוטה שיבוא ויגיד ש'אינו מאמין', ישנה ה' את סדרי בראשית, כדי להוכיח לו כי יש דין ויש דין?! מי שרוצה לדעת את ה', יכול להווכח מה"תעודה הניצחית" שלנו, היא התורה, ואין צורך בהוכחות נוספות!"…
התורה אינה "ספר היסטוריה"!
רבים היו מוכנים לקבל אותה, ולהאמין במה שכתוב בה, אם היא הייתה רק ספר שכזה… "בתור ספר היסטוריה", הם יאמרו, "היא נפלאה… אין ספר נפלא ממנה… אבל בתנאי שהיא לא תחייב אותי ולא תורה לי מה לעשות, ומה לא לעשות"…
♦♦♦♦♦
רבים מהכופרים בתורה מאמינים בה בסתר ליבם. הם כופרים בה משום שלא נוח להם לחיות על פיה, לא נוח להם לשמור שבת ולהניח תפילין.
נוח להם לעשות ככל העולה על רוחם ולמלא את כל תאוותיהם. זוהי הסיבה האמיתית המסתתרת מתחת לדברי הכפירה שהם משדרים בריש גלי…
באחד הקיבוצים החליט מישהו לשים דף, שבו כתובה קריאת שמע, בתיבות הדואר של כל התושבים.
כשהתודעו ראשי הקיבוץ ל"אסון", החליטו על הקמת ועדת חקירה שתחקור מי הוא זה ששם את הדפים, מה היו כוונותיו, האם יש לו תוכניות נוספות, מהו היקף ה"אסון", והאם ניתן היה למנוע אותו…
– מה מפריע להם כל כך? מדוע לא קמה ועדת חקירה על הנחת כל מיני עיתונים משוקצים בתיבות הדואר מדי יום ביומו? מדוע לא נעו אמות הסיפים בנוגע לכל מיני עלוני פרסומות מתועבים המוכנסים לתיבות הדואר 'חדשים לבקרים'?
התשובה: דף של קריאת שמע מחייב אותם! דף זה דורש מהם לעשות שינוי בכל אורחות חייהם. דף כזה מגביל את החופשיות, מרסן את התאוות, ומשום כך הוא בבחינת "בל יראה" בעיניהם!
♦♦♦♦♦
לפני זמן לא רב התקיימה חתונה של אחת מבנות הקיבוץ. היא חזרה בתשובה והתחתנה עם בחור תלמיד חכם, המעודן בכל מידה טובה. אחד מתושבי הקיבוץ פנה לאבי הכלה והשמיץ בפניו את החתן: "מי הביא לך את 'השד' הזה הביתה"?
לתדהמתו הרבה, השיב לו האב: "הבת שלך!"…
התברר כי בתו של המתקיף חזרה אף היא בתשובה, מבלי שהוריה ידעו על כך. היא הבינה כי צעד משמעותי זה ירגיז אותם, והיא בחרה לנסע לחו"ל, שם היא לומדת במדרשה מעולה, המחנכת את הבנות לאהבת תורה וליראת שמים.
"בתך זו", המשיך אבי הכלה לספר לחברו, "שלחה לבתי דף של קריאת שמע, ומזה החל כל תהליך חזרתה בתשובה!"
לא עבר זמן רב מחתונה זו, והנה הגיעה הזמנה לחתונתה של בתו של חבר הקבוץ המשמיץ, שהתחתנה אף היא עם בחור תלמיד חכם וירא שמיים בתכלית, וגם חבר זה זכה להכניס חתן כזה לביתו…