הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (דברים יא, כו).
לכאורה המילה "היום" טעונה הסבר, הרי את מצות ה' צריכים לשמור בכל יום ומהו הדגש שהדגישה התורה "היום", הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ (תהילים צה, ז), וכן בקריאת שמע שקוראים אנו בכל יום נאמר, "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" (דברים ו, ו), ולכאורה קשה, הרי בכל יום אנו צריכים לשמור את מצוות ה' ולדאוג שהם יהיו כל הזמן על לבבנו.
אלא מבאר בזה מרן החפץ חיים זצוק"ל, בדרך כלל לאדם שמתחיל לשמור תורה ומצוות קשה לשמוע שבמשך שבעים שנה הוא צריך לקום כל יום מוקדם בבוקר לברך ברכות השחר, להניח תפילין ולהתפלל, וכן בכל פעם קודם שאוכל צריך לברך, ובשבת אסור לו לעשות כך וכך וכו', אם יסתכל האדם על כל השנים שצריך לעשות כך הוא יתייאש ויחשוב שאין לו כוחות לעמוד בזה.
לכן מורה לנו התורה שעל האדם לחשוב רק על היום בו הוא נמצא כעת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם, רק היום, רק היום יעשה מאמץ, רק היום יתגבר, וכך יעלה ויגדל במעלות התורה והיראה.
וזהו שאמר רבי אליעזר לתלמידיו (מסכת שבת דף קנג ע"א) "ושוב יום אחד קודם מיתתך". שאלו תלמידיו וכי אדם יודע איזהו יום ימות כדי שישוב בתשובה קודם מיתתו, והשיבם רבי אלעזר שבכל יום יחשוב כאילו זהו יומו האחרון חלילה, ויחזור בתשובה. וכך נמצאו כל ימיו בתשובה.
אם יאמר אדם "רק היום" הוא יוכל לקיים את כל מצוות התורה, ומחר כבר ה' יתברך יתן בו את הכוחות לעמוד גם ביום הזה ולקיים את כל מצוותיו.
♦♦♦♦
הוסיף בדבר החפץ החיים בשם גאון אחד, שכל אדם צריך לשער בנפשו שלשה דברים:
א. שאין לו אלא יום אחד לחיות.
ב. שאין לו ללמוד אלא פרק משניות אחד, או דף גמרא אחד, או הלכה אחת, כל אחד במה שהוא עוסק בו עתה.
ג. שהוא יחידי בעולם שהקב"ה מצווהו על קיום התורה והמצוות, ובו תלוי קיום העולם.
ועל ידי זה שיחשוב שיש לו רק יום אחד לחיות יעשה כל מה שבכוחו בתשובה ומעשים טובים ולא יניח הדבר ליום המחר. וגם על ידי שיחשוב שאין לו אלא מעט ללמוד ממילא שוב לא יתעצל בזה (להוציא מדברי היצר הרע שמרהיב הדבר בלבו ואומר לו, כמה תהיה מוכרח עוד לעמול משך זמן רב עד שתגמור את הסדר או את המסכת, ועל ידי זה מרפה ידו של האדם ומחלישו). גם ממה שיחשוב שעליו תלוי קיום העולם יזדרז ביותר (להוציא מדברי היצר שמטעהו ואומר לו שבודאי נמצאים אנשים אחרים מקיימי התורה כראוי ויתקיים העולם בשבילם).
וכל זה נרמז בפרשת ואהבת: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶ-יךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶֽךָ" (דברים ו, ה), והאיך תעשה עד שתגיע לזה?
"והיו הדברים האלה"- היינו, אותו המעט שהוא לומד עתה ולא יותר (- אלה, בא למעט, רק אלו בלבד ולא אחרים).
"אשר אנכי מצווך" (לשון יחיד)- היינו שיחשוב בלבו שבעולם אין רק הקב"ה והוא.
"היום"- היינו שאין רק יום זה לבדו.
"על לבבך"- היינו שלושת הדברים האלו יהיו על לבב האדם תמיד, וכך יצליח בעבודת ה'.
יהי רצון שנזכה לנצל את כוחותינו לעבודת ה' יתברך, ונעלה מעלה מעלה במעלות התורה והיראה, ובזכות כך נראה בקרוב בישועת ישראל השלימה, אמן.
