בכל שנה מתגוון הנוף האנושי ולשורות המתפללים נוספים פנים חדשות. עוד אנשים צובאים על הדלתות וגם מטפסים על החלונות. הם טוענים שיש להיתמך חזק בקירות הרועדים מתפילותיהם מרקיעות השחקים של בני הישיבה והציבור, כדי שלא יפלו.
את הדבקות וההתלהבות לקח הרב אלבז משיטת נובהרדוק, שגם הוא זכה להתקרב אליה. אך לא רק בעלי תשובה מתפללים בישיבת אור החיים בימים הנוראים אלא גם אברכים רבים הנטועים בחצרות בית ה' מנעוריהם, בוגרי ישיבות קדושות שטעמו את טעמה המיוחד של התפילה ב"אור החיים" לא מוכנים לוותר עליה.
פתח להיכל הפרנסה
השמש נוטה מערבה, והיום הקדוש, ראש השנה, נכנס במלא תקפו ותפארתו. מביתו שברחוב יחזקאל צועד הרב אלבז אל היכל הישיבה הקדושה, כדי להתפלל את תפילות היום הקדוש. "ברכו את ה' המבורך" הוא מרעים בקולו חוצב הלהבות, כשהמוני המתפללים מרעידים בקולם את קירות הבניין. התפילה האדירה מסתיימת, ולאחריה מוכרים הגבאים את "פתיחת ההיכל של הפרנסה", הידועה בסגולותיה הרבות. הרב ביטון מספר על אחד מבוגרי הישיבה שנהג לצעוד מביתו שבמערב ירושלים מדי שנה לישיבה בימים הנוראים, רק כדי לקנות את פתיחת ההיכל הזו. ואכן, המאמץ נשא פרי, והוא הפך ברבות השנים לעשיר גדול.
לאחר תפילת "עלינו לשבח" הנאמרת בצוותא על ידי כל המתפללים במנגינה החגיגית השמורה לימים הנוראים צועדים כולם בסך אל עבר כותל המזרח, לברך ולהתברך לשנה טובה ומתוקה מפיו של ראש הישיבה, המברך את כולם במאור פניו המיוחד, שובה הלבבות. ראש הישיבה הנערץ, שהפך יהודים רבים כל כך לאברכים יקרים ובני תורה ידוע בברכותיו שעושות פרי.
כוכבי הבוקר עדיין לא פינו את מקומם למשמר החמה הנכנס, כאשר נראה ראש הישיבה עטור בטליתו וממהר לתפילת שחרית הנאמרת בוותיקין, כמנהג בני עדות המזרח המקפידים שלא לישון כלל במשך שני ימי ראש השנה. לפני התיבה עוברים החזנים הרב יהודה יאיר, מרבני בית הכנסת מוסיוף, הרב אריה לב טוב, המנהל את אמירת הסליחות בכל ארבעים ימי הרצון, והרב שמואל ריאחי, המשמש גם בעל תוקע.
בשנים עברו היה ראש הישיבה בעצמו משמש בעל תוקע, אך לאחר שספסלי בית המדרש נתרבו והאולם הגדול דורש קול גבוה יותר הוא מעדיף שהרב ריאחי בקולו הגבוה ובדייקנותו המופלאה יוציא את הרבים ידי חובתם".
לפני התקיעות עולה ראש הישיבה אל הבמה, וכשהוא מעוטף בטלית הוא נושא את דרשתו המיוחדת, הנמשכת ארבעים דקות. כל מי ששמע אי פעם את דבריו חוצבי הלהבות לא יכול היה שלא להתפעם ממתנת האלוקים הטמונה בכשרונו הרטורי המיוחד וביכולת השפעתו המופלאה, אך דרשת ראש השנה היא משהו אחר, משובח ומעולה הרבה יותר. כפרפרים הנצמדים אל האור סובבים השומעים את ראש הישיבה באוזניים כרויות.
(מתוך עיתון "משפחה", גיליון כ"ח אלול תש"ע, מאת יאיר וסרמן)