“וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב” (בראשית כה, כח-כט).
ידועה ומפורסמת השאלה איך יצחק אבינו ע”ה לא הכיר ברשעותו של עשיו ואהבו אהבה גדולה, וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו (בראשית כה, כט), הרי מיד כשגדל עשיו עזב את הכל, עזב את התלמוד תורה והלך להיות צייד, עזב את דרך התורה והמצוות ויצא לתרבות רעה, עבר את העבירות החמורות בתורה של גילוי עריות ושפיכות דמים, כפר בתחיית המתים וביזה את הבכורה! (בבא בתרא טז ע”ב).
איך יכול להיות שיצחק אהב את עשיו, כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא (איוב יג, טז), וכי יעלה על הדעת שיצחק אבינו ע”ה שמע והטה אוזנו להחנפותיו של עשיו הרשע שהיה מחניף לו ועושה עצמו לפניו כצדיק?
אלא הביאור הוא שיצחק ידוע ידע את רשעותו של עשיו, אך מאידך גיסא היה יצחק פדגוג ומחנך דגול, וידע שאם ידחה את עשיו ויזרוק אותו מביתו, יהפוך עשיו להיות רשע יותר גדול ואולי אפילו יגדיל לעשות וינקום בהוריו בהריגת בנם האהוב יעקב, לכן השתדל יצחק כל הזמן לקרב את עשיו בנו ולהראות לו אהבה, ידידות וחיבה יתרה כדי שחלילה לא יתרחק יותר ויתנקם ביעקב אחיו.
מסופר על רבי מאיר מפרמישלאן, שאחד מבניו סר מדרך התורה והמצוות ויצא לתרבות רעה, ואעפ”כ היה הרב מתנהג עמו כאחד הבנים, השאירו לגור בביתו ומה שנתן לשאר בניו נתן גם לו, והשתדל תמיד להראות לו אהבה וחיבה.
כולם היו מתפלאים מדוע הרב אוהב אותו כל כך ולא מסלקו מביתו, הרי הוא מתנהג ברשעות וסר מדרך התורה והמצוות, ומדוע הרב ממשיך לקרבו ולאהוב אותו?
הרב שהרגיש בקושיית הסובבים אותו פתח ואמר: “דעו לכם, אני משאיר את בני בביתי ומראה לו אהבה וידידות כדי שאוכל להתפלל לפני בורא עולם ותהיה לי טענה חשובה מאוד!
אני יכול להתפלל לפניו יתברך ולומר: “ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שתתנהג עם בניך במידת החסד והרחמים כפי שאני הקטן נוהג בבני זה שאע”פ שהוא מתנהג ברשעות וסר מן הדרך, אני מתנהג עמו בחסד בחמלה וברחמים. אע”פ שסר מן הדרך איני דוחה אותו, אלא מקרבו בעבותות האהבה. כך אתה מלך רחום וחנון, רחם על בניך ואע”פ שסרו מן הדרך, תתנהג עמהם בחסד ורחמים וקרבם אליך יתברך, הֲשִׁיבֵנוּ ה’ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם (איכה ה, כא)”.
יהי רצון שה’ יתברך יתמלא עלינו ברחמים ויערה רוח טהרה ממרום להחזיר את כל בית ישראל בתשובה שלימה לפניו, וכהבטחת הנביא יחזקאל (פרק ל”ו פסוקים כ”ח-כ”ט) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר.
ובזכות זה נזכה בקרוב בקרוב לראות פני משיח צדקנו ובגאולת עם ישראל ברחמים, אמן.
שבת שלום לכל בית ישראל