בן חכם ישמח אב
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (בראשית כה, יט).
אור החיים הקדוש מבאר בפסוק זה שרמז הכתוב על עיקר תולדות הצדיקים שהם מצות ומעשים טובים, והודיענו הכתוב "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם" שמעשיו וצדקותיו של יצחק היו דומים לצדקותיו של אביו אברהם.
ישנם בני אדם שכשואלים אותם "מי אתה ומה מעשיך, איך אתה בתורה, בתפילה ביראה ובמצוות?"
הוא עונה: "ברוך ה', אני צם בכיפור ואוכל מצות בפסח.. בשמחת תורה אני רוקד עם הספר תורה", הוא חוכך בדעתו, מחפש ומגרד למצוא כמה מצוות שהוא שומר במשך מעגל השנה.
אך הוא ממשיך ואומר: "אבל אבא שלי היה מסורתי, כל שבת היה הולך לבית הכנסת, וסבא שלי היה רב חשוב ותלמיד חכם מופלג, ואביו של סבי היה מקובל גדול והיה לו גילוי אליהו הנביא זכור לטוב!"
מצויין, יפה מאוד, אבל מה איתך? וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם.. (בראשית לז, כד), להשתבח באביו ובסבו הוא יכול, אך בעצמו אין לו מה להשתבח, הבור ריק, ללא תורה וללא יראה…
בנוהג שבעולם כשמגיע אדם למקום שלא מכירים אותו ושואלים אותו מיהו, אם הוא אדם חשוב הוא עונה "אני פלוני", אולם אם הוא לא חשוב אך יש לו אבא גאון וצדיק הוא עונה: "אני בנו של פלוני". ופעמים שההיפך, האדם עצמו לא חשוב אך בנו מיוחד במינו, גאון וצדיק ולכן הוא יאמר "אני אביו של פלוני". נמצא שפעמים הבן משתבח בכבוד של האבא ופעמים שהאבא משתמש בכבוד של הבן.
ואומרת לנו התורה הקדושה "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק", כשיצחק היה הולך למקום שלא מכירים אותו היה אומר "אני בנו של אברהם אבינו, האיש הגדול בענקים (בראשית רבה יד, ו)", וגם כשהיה אברהם אבינו הולך למקום שלא מכירים אותו היה משתבח בבנו יצחק ואומר: "אני אביו של יצחק נאזר בגבורה שנעקד על גבי המזבח בגיל 37!"
נמצא שיצחק השתבח באברהם אביו, ואברהם היה משתבח ביצחק בנו, ומכאן ילמד האדם מוסר השכל שכל ימיו ישתדל להרבות בתורה ומצוות ולהתנהג בדרך ארץ ומידות טובות כדי שלא לבייש את אבותיו, וכן האבות לא יביישו את הבנים, אלא אחד ישתבח בשני, דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ (תהילים קמה, ד).
יהי רצון שנזכה לקיים רצונו יתברך תמיד ובזכות כך נראה בישועת ישראל השלימה, אמן.
.
