כל אמן בורא מלאך
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה (דברים י, יב).
שנו רבותינו (מנחות מג ע"ב) מכאן שחייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות (שו"ע או"ח סימן מ"ו ס"ג), אל תקרא "מה" אלא "מאה" (רש"י שם ד"ה מה), שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים במגיפה נוראה, ראה זאת דוד המלך ותיקן להם לישראל לומר מאה ברכות בכל יום ומיד נעצרה המגיפה.
את המאה ברכות שכל יהודי חייב לברך בכל יום אפשר להשיג בקלות, אם זוכה להתפלל בכל יום שלוש תפילות כבר מרוויח 57 ברכות בתפילת העמידה, ובצירוף ברכות השחר וברכות קריאת שמע של שחרית וערבית ושאר ברכות קודם אכילתו משלים בקלות מאה ברכות, אולם העיקר הוא לברך את הברכות בנחת כתקנם ולא לבלוע מילים.
את הברכות צריכים אנו לברך מילה במילה כמונה מרגליות, כשאדם מונה כסף הוא מחטט ובודק שטר אחר שטר מחשש שמא נדבק שטר אחד לחבירו כדי שחלילה לא יפסיד מאומה, והברכות הם לא שטרות אלא הרבה יותר, הם אוצרות שנשמרים לאדם לאחר שנות חיים ארוכים. אך אם באוצרותיו יש שטרות מזויפים ומטושטשים אין להם ערך, וכן הוא בברכה שנאמרת בדיבוק מילים, בחיסור מילים או ללא כוונה.
לכן צריך להשתדל כל אדם לדקדק בברכות שמברך, רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה (דברים יא, כו), תסתכל לראות את הברכה שתהיה מצוינת ומסודרת, ולא מובלעת, לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי (מושאל מדברים כו, לח), "ברוכתה" ה'…, אלא יבדיל בין המילה "ברוך" למילה "אתה", וכן בין המילה "מלך" למילה "עולם", יברך את הברכה כתקנה ויקח אותה עמו לחיי עולם הבא, קחו עמכם ברכה ושובו עד ה' (מושאל מהושע יד, ג), ניקח עמנו את הברכות הללו ונזכה להתברך מפי עליון.
כדי שנבין עד כמה מעלתם של הברכות נספר, רופא יהודי גדול בארה"ב חזר בתשובה וקיבל עליו עול מלכות שמים שלימה, והסביר שהסיבה שגרמה לו לשנות את אורחות חייו הוא מעשה מופלא שאירע עמו.
יהודי ירא שמים סבל מחולאים רבים ונאלץ לעבור ניתוח מסובך בעלות גבוהה מאוד של כמיליון דולר, אך גם אם יצליח הניתוח צפו לו הרופאים לחיות בסה"כ ששה חודשים.
החולה שהיה תלמידו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל ניגש יחד עם הרופא להיוועץ ברבו האם כדאי לעשות את הניתוח, ששמע הרב את הסיפור מיד פרץ בבכי מר במשך דקות ארוכות, ולאחר מכן אמר הרב ששאלה זו סבוכה וצריך הוא לעיין בה הדק היטב ולא יוכל לענות עליה כעת אלא רק למחרת בבוקר.
למחרת התקשר הרב לרופא והורה לו לבצע את הניתוח על אף עלותו הגבוהה וההוצאות הכספיות העצומות הכרוכות בכך, ועל אף שהניתוח יעזור לפי השערת הרופאים אך ורק לכמה חודשים בלבד.
על הנימוק לתשובתו השיב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל דבר מופלא, אמנם הניתוח לא יכול לעזור לחולה אלא רק למשך כמה חודשים, אך מכל מקום לא יבצר שבמשך חודשים אלו יענה החולה "אמן" על ברכות ועל קדישים, והרי מכל עניית אמן נברא מלאך מליץ יושר לאדם (ורמז לדבר- "אמן" עולה בגימטריה 91 שהוא כמנין "מלאך"), והם יליצו טוב בעדו, ומי יודע, אולי בזכות כך יזכה להאריך ימים.
והנה בחסדי ה' יתברך עבר הניתוח בהצלחה ובמשך ששה חודשים הקפיד ללכת לבית הכנסת לשמוע את ברכות המתפללים ולענות אחריהם אמן וכך זכה להאריך ימים לרוב למעלה מהמצופה, כשראה זאת הרופא קיבל עליו עול מלכות שמים וחזר בתשובה שלימה.
ללמדך מהו כח והשפעת הברכות בכוונה ועניית האמנים בשלימות.