ארוכה מארץ מידה
פרשת השבוע, פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה ויש בה קע"ו פסוקים. אף הפרק הארוך ביותר בתהילים (פרק קי"ט) יש בו קע"ו פסוקים, והמסכת הארוכה ביותר בש"ס (בבא בתרא) מכילה בתוכה קע"ו דפים.
דבר זה נרמז במילה נשא, האות נ' מרמזת על פרשת נ'שא. האות ש' מרמזת על מסכת בבא בתרא שמתחילה בפרק הש'ותפין. והאות א' מרמזת על פרק קי"ט שבתהילים, שמתחיל באות א'- אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ (לחם עני-דברות משה יהודה, על התורה לרבי שלמה יהודה אינטראטר).
פרשתנו נדרשת באריכות יתירה במדרשים ובזוהר הקדוש, ובטעם הדבר הסביר בעל החידושי הרי"ם (האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מאיר מגור זיע"א) לפי שפרשה זו חלה בסמוך לחג השבועות שניתנה בו התורה, ומתחדש בכל שנה בטוב ה' יתברך נתינת התורה ביום זה, לפיכך גילו אז חכמנו התפשטות מופלגת בביאור דברי התורה וסודותיה.
ועוד נתנו בזה המפרשים טעם נוסף לפי שאמנם פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר במנין הפסוקים (קע"ו פסוקים וכאמור לעיל), אך מאידך היא הקלה ביותר בפרשיות התורה מבחינת ההכנה לקריאתה בטעמים.
ודבר זה בא ללמדנו, שאף על פי שהתורה היא "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא, ט), מכל מקום אם אנו מוכנים לקבלה במסירות נפש – אזי תהיה לנו סייעתא דשמיא ונוכל לקבלה בקלות, ולקיימה באופן שיהיה בו נחת רוח לפניו יתברך (דברי מרדכי עמוד כ"ח. לגאון הצדיק רבי מרדכי אליהו זצ"ל).
♦♦♦♦♦
התורה הקדושה מאריכה לפרט כל נשיא ונשיא ואת קורבנו שהקריב, וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה (שם, יב), בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר (שם, יח) וכו'. וביאר רבינו בחיי (במדבר ז, מח) טעם הדבר כדי שלכל אחד יהיה את הכבוד הראוי והמגיע לו ולא ירגיש פחיתות כלפי חבירו, וזה לשונו:
ומה שהיה הצורך לכתוב שתים עשרה פרשיות כולן מענין אחד בקרבנות הנשיאים, וכמה גופי תורה תלויין בתורה במלה אחת או באות אחת. הנכון בטעם זה שהקב"ה חולק כבוד ליראיו ומכבד מכבדיו, כאומרו: (שמואל א' ב, ל) "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד", ואלו היה מזכיר ומכבד הראשון ואומר: "זה קרבן נחשון בן עמינדב", ויאמר: וכן הקריבו כל הנשיאים איש איש יומו, יהיה זה קצור בכבוד האחרים. ואף על פי שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שהן עתידין לקלקל בענין קרח ולהיותן מכלל חמשים ומאתים נשיאי העדה, אין הקדוש ברוך הוא דן את האדם אלא לפי מעשיו שבאותה שעה, וחלק להן כבוד לפי שהקריבו לכבוד.
ומכאן נלמד עד כמה צריכים אנו להיזהר ולהקפיד בכבוד הזולת.
♦♦♦♦♦
זכינו לחוג את חג השבועות ולקבל את התורה הקדושה, אך העיקר הוא לקחת מהחג הזה את החום וההתלהבות ללימוד התורה הקדושה ולקיום מצוותיה בשמחה בחשק ובהתלהבות לכל שאר ימות השנה.
יהי רצון שנזכה לקיים רצונו יתברך תמיד, ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתנו הקדושה באהבה, אמן.
