פרשת חיי שרה תשעח

or haparasha1

מסכת דרך ארץ

"וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ" (בראשית כג, ג).

בפרשה זו אנו זוכים ללמוד הרבה מהלכות דרך ארץ. אברהם אבינו, על אף שהיה אונן ומדוכא מהטרגדיה הגדולה של פטירת אשתו הצדקת, וכעת בא לספוד לשרה ולבכותה, עם כל זאת כשבא לדבר עם בני אדם הרי שדיבר כאילו לא קרה דבר, במנוחת הנפש מוחלטת.

מסופר על האדמו"ר מטעלז זצ"ל שהיה חולה וביומו האחרון ביקר אותו הרב מקובנה, באמצע שיחתם אמר לו הרב מטעלז "עליך לצאת כעת בגלל שכבודו כהן והגסיסה מתחילה".  אפילו בזמן גסיסה הוא דיבר בכזו מנוחת נפש ושלווה!

וכעין זה מסופר על הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל, ראש ישיבת 'קול תורה', שכאשר אשתו הרבנית ע"ה נפטרה היה זה ביום שבת. במוצאי שבת ירד הרב במעלית לחדר המתים, ובאחת הקומות נכנס איתו למעלית תלמיד, שהיה אז אברך טרי, ובישר לרב שלפני שעה קלה ילדה אשתו בן למזל טוב. והרב, כערף עין שינה את מבטו והעלה חיוך רחב על פניו בשל הבשורה המשמחת, התעניין בפרטי הלידה ובירך את הרך הנימול אבי הבן והיולדת. רק מאוחר יותר נודע לאותו אברך ששעה קלה מקודם לכן נפטרה הרבנית.

♦♦♦♦♦

"וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת" (בראשית כג, ז) כאן לומדים עוד הלכה בהלכות "דרך ארץ"- איך אברהם אבינו דיבר עם גוים פשוטים והשתחווה לפניהם (אמנם במדרש מובא שהשתחווה לשכינה).

כשמכבדים אדם קטן הוא מתגאה. אבל אדם גדול, אפילו במצב של כבוד הוא יודע איך להתנהג. הם אמרו על אברהם "נְשִׂיא אֱלֹקים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" (בראשית כג, ז), ובכל זאת לא התגאה אברהם אלא כיבד אותם מאד והשתחווה להם. והתורה מדגישה זאת פעמיים, שאע"פ שהם "עם הארץ"- אברהם כיבד אותם.

ומכאן נלמד איך לדבר עם אנשים שאינם מהחוג שלו, באיזו דרך ארץ ובאיזה כבוד. צריך לכבד אפילו גוים פשוטים. היום הלכות אלו הינם בגדר "קידוש ה'", במיוחד בארץ ישראל שהרחוב שם לב לבני תורה, ומתפעל ומרגיש בהתנהגותם ובנימוסיהם.

יהי רצון שנזכה ליישר דרכנו ואורחותינו ונראה בקרוב בקרוב בישועת ישראל השלימה, אמן.

.

Exit mobile version