חינוך ילדים אסור בהיסח הדעת
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית לז, א).
דרשו רבותינו (בראשית רבה פד, ג) ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף.
כשיעקב אבינו התגורר אצל לבן הוא כל הזמן נתן דעתו להסתכל ולהתבונן על מעשי ילדיו, כל הזמן היה יעקב דואג לחינוך ילדיו ובודק שיש בהם תורה ויראת שמים, וזאת מפני הפחד והחשש שלא ילמדו ממעשי סבא שלהם-לבן הרשע, שלא ילכו לביתו ויסתכלו בכל מיני מכשירים טמאים, כל הזמן היה בודק יעקב ושואל: איפה ראובן? איפה שמעון? לאן הם הלכו? איפה דינה? אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי (בראשית טז, ח).
כל הזמן דעתו של יעקב הייתה על חינוך ילדיו, דעתן עלך ודעתך עלן (מתוך נוסח תפילה שאומרים בסיום מסכת), שיהיה חינוך המיוסד על יראת שמים טהורה, של מצוות מעשים טובים, מידות ודרך ארץ, כיון שהתגורר בסביבה של רשעים ופחד שילדיו ילמדו חלילה ממעשיהם.
גם לאחר שעזב יעקב את בית לבן לא היה יכול לנוח משמירה על חינוך ילדיו, עשיו פגשו והציע שיתן לו לחנך את ילדיו, אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ מִן הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי (בראשית לג, טו), אני אחנך אותם ואעניק להם השכלה גדולה, אלמד אותם ליב"ה, רחמנא ליבא בעי. אולם יעקב עמד בתוקף ולא נתן לזה לקרות, אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים.. וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים (שם יג-יד), איני יכול לבוא איתך, אני חייב לחנך את הילדים בעצמי.
אולם כשהגיע לארץ מגורי אביו בארץ כנען, שמח יעקב שמחה רבה, סוף סוף הוא יכול לנוח מהשמירה והדאגה לחינוך ילדיו, הוא הגיע אל המנוחה והנחלה-אל יצחק אביו ורבקה אמו, הילדים נמצאים ליד קודש הקודשים, איש אלוקים קדוש, עולה תמימה-יצחק אבינו, כל מי שהיה בסביבתו של יצחק אבינו קיבל עליו עול מלכות שמים שלימה וכמו שדרשו רבותינו (בראשית רבה פד, ד) על הפסוק (בראשית לז, א) וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, אל תקרי מגורי אביו אלא מגיורי אביו, שהיה יצחק מגיירם וכולם נעשו תלמידיו.
ביקש יעקב לישב בשלווה מחינוך הילדים, מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף, סכסוך וריב בין הבנים. ובדרך אגב למדנו מכאן מוסר השכל שאין כזה מושג לנוח מחינוך הילדים, כל זמן צריכים ההורים להיות בעמוד ושמור על הילדים הגדולים והקטנים, אפילו שהם נמצאים בסביבה של ירא שמים, ליד אבא צדיק וסבא קדוש, עדיין צריך לפקוח עיניים ולשים לב להתנהגותם, לאיפה הם הולכים ועם מי הם מסתובבים, כיון שאם חס ושלום הילדים זזים מעט מהדרך הישרה צריך רחמי שמים מרובים ששׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ (בראשית יח, י).
חינוך ילדים אסור בהיסח הדעת, כל הזמן צריך להיות בעמוד ושמור, "איפה הוא? למה לא בא, לאן הוא הלך, מה הוא חושב עכשיו?" וכמובן צריך לעשות זאת בדרך ארץ ובצורה נבונה, שדרך ארץ קדמה לתורה (ויקרא רבה ט, ג).
ואפשר להסביר עוד שכל זמן שהיה יעקב עם לבן הוא היה מוכרח להיזהר לשמור את ילדיו וללמדם שיחיו באהבה ואחווה ואחדות שלימה, כיון שרק כך יוכלו להחזיק מעמד במקום בו כל האנשים הגרים סביבם שונאי דת תורה ויראת שמים, רק אם כל היראי שמים יחיו באהבה ואחווה וכל אחד ידאג לשני יוכלו הם לעמוד.
וכן לאחר שעזב יעקב את בית לבן ויצא להילחם בעשיו היה מוכרח שכל השבטים יחיו באהבה ואחווה ואחדות שלימה כדי שיצליחו לנצח במלחמה, אך לאחר שהגיע יעקב לארץ מגורי אביו, בלי מלחמות ורדיפת שונאים, מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף, פתאום התחילו מחלוקות ומריבות בין יוסף לאחיו.
ומכאן נלמד עד כמה חשוב שנחיה כולנו באהבה ואחווה שלום ורעות, רק כך נוכל להיות שלמים וחזקים ולעמוד בכל הניסיונות הפוקדות את עם ישראל בעת הזאת, רק כך נוכל לעמוד איתנים ולהיות מוכנים לקראת הגאולה השלימה העומדת בפתחנו, להסיר את המחיצות המפרידות בינינו, להרבות אהבה ואחווה שלום ורעות, וככל שיוסרו המחיצות בין עמ"י כך תוסר המחיצה הנוראה של הברזל המפסיקה בינינו לבין בוראנו ונזכה לראות בגאולה השלימה במהרה, אמן.
