פרשת וילך -שבת שובה

644664

בס"ד

כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ

"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אלוקיך כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב" (הושע יד, ב-ג).

התשובה היא קרובה לכל אדם כל השנה כולה ובפרט בימים הקדושים בהם אנו נמצאים, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ (דברים ל, יד), זו מצוות התשובה (רמב"ן שם), הנביא הושע אומר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אלוקיך כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ (הושע יד, ב), קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' (שם, ג).

ולכאורה לא מובן, כבר בתחילת הפסוק אמר "שובה ישראל" וא"כ למה צריך לחזור שוב על המילים "ושובו אל ה'".

אלא, כשאדם שומע את המילים "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" הוא חושב בליבו שאין הדבר שייך לו, "איך אני יכול לשוב בתשובה? יש לי טונות של עבירות חטאים ועוונות, איך אני אשוב? וכי ה' יתברך יסכים לקבל אותי?" בא הנביא ואומר לנו: אל תחששו, הקב"ה יקבל אתכם בקלות, וזאת בתנאי ש"קחו עמכם דברים"- אלו דברי התורה, כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ (משלי ד, ב), זה הלקח טוב- התורה הקדושה, קחו את התורה הקדושה, תלמדו אותה ובזה תשובו אל ה', הקב"ה אומר לכל אחד ואחד מאיתנו: "בני, תכנס ללמוד תורה ואני מבטיח לך שאקבל אותך בתשובה, אמחק לך את כל העבירות שלך, אין כמו מעלת התורה, היא הגבוהה ביותר", קחו עמכם דברים ושובו אל ה'.

כדי שנבין מה ערכה ומעלתה של לימוד התורה נספר, בתקופה מסויימת בישיבתו של החפץ חיים העוני גבר ולא היה אפילו לחם לאכול, תלמידי חכמים היו בצער והסתובבו בבתים לחפש אם נשאר כמה חתיכות לחם להשביע רעבונם.

רבי אלחנן וסרמן זצ"ל תלמידו של החפץ חיים היה בצער גדול עקב העוני ששרר, ניגש לחפץ חיים ואמר לו: "רבינו, אני לא יכול לראות את זה, תלמידי חכמים בצער, אין להם מה לאכול, רבינו, הרי כל לימוד תורה שאדם לומד מעלתו גדולה, יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ (משלי ג, טו), לימוד התורה יותר יקר מכל פנינים וכל חפצי העולם הזה (חגיגה ט ע"ב), כל העולם כולו לא שווה מול מילה אחת של תורה, אני מוכן לקחת חצי יום של תורה ולמכור אותו להקב"ה, ותמורתו יתן לתלמידי החכמים פרנסה ולחם לאכול וכך לא יצרכו לחיות בצער".

פרץ החפץ חיים בצחוק גדול ושאל את תלמידו, אתה באמת מוכן לתת כמה שעות מלימוד התורה שלך? אמשול לך משל למה הדבר דומה:

סוחר אחד עשה עסקה גדולה והרוויח מאה מיליון דולר, הגיע לביתו שמח וטוב לב, ניגש לבנו הגדול ונתן לו צ'ק על סך 10 מיליון דולר, ניגש לבן השני ונתן לו צ'ק על סך 5 מיליון דולר, ניגש לבנו הקטן בן הארבע ואמר לו: "בני, מיליון דולר אני נותן לך מתנה, יש פה צ'ק, אתה יכול להפקיד אותו בבנק".

"איזה יופי", שמח הבן, לקח את הצ'ק מאביו ורץ למכולת, ניגש הילד אל בעל המכולת וביקש שיביא לו שוקולד וגלידה, הגיש המוכר את הגלידה והשוקולד ואמר לילד שזה עולה שלוש דולר, גיחך הילד ונתן למוכר את הצ'ק הבנקאי, בבקשה, תחזיר לי את העודף..

צחק המוכר ואמר: "איך אתן לך עודף, הרי גם אם אמכור את כל המכולת הזאת ואת הבית שלי לא יהיה לי מספיק כסף כדי להחזיר לך עודף, גם בבנק פשוט לא יפרטו לך את הצ'ק הזה, אתה צריך ללכת רק לבנקאים בעלי סדר גודל גבוה".

זה המשל, והנמשל, אמר החפץ חיים לתלמידו רבי אלחנן ווסרמן: "בני בני, אתה רוצה לפרוט צ'ק של מיליון דולר בשביל שלוש-ארבע דולר? מה אתה מדבר, כל העולם כולו אין בו כדי להכיל את השכר של דקת לימוד תורה ואתה רוצה לתת חצי יום? כשתגיע לעולם האמת אתה תראה מהי העוצמה של דקת לימוד תורה, בני, צ'קים כאלה לא נפרטים בזה העולם, אין מקום שאפשר לפרוט אותו".

לכן אחים אהובים נתאמץ כולנו בימים אלו בהם הקב"ה מושיט את ידו אלינו כדי לקבל אותנו בתשובה שלימה, כי ימינך פשוטה לקבל שבים (מנוסח הסליחות ומקורו מאיכה רבה ה, ה), ואומר לנו: "בני חביבי, בואו ותכנסו ללימוד התורה הקדושה, תלמדו את תורתי".

התורה הקדושה היא חומת השמירה של העם היהודי, אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת (שיר השירים ח, י), אני חומה- זו תורה (פסחים פז ע"א), התורה הקדושה, קיום המצוות וזהירות מהעבירות הם החומה ששמרה על העם היהודי במשך כל הדורות והם ימשיכו לשמור עלינו עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.

 יהי רצון שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו באהבה.

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.

הלכות

א. נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק בתורה ובמצוות מראש השנה עד יום הכיפורים, יותר מכל השנה (רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה ה"ד, הובא בחזו"ע ימים נוראים עמוד ר"ח).

כמו כן חשוב לדעת ששבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכיפורים הם נגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום ויום יעשה תשובה כפי כחו ויכוין לכפר בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום. למשל: ביום ראשון יכווין לתקן כל מה שחטא בימי ראשון במשך כל אותה שנה, וביום שני יכוין לתקן כל ימי שני שבאותה שנה, וכן על זה הדרך (חזו"ע שם עמוד ר"ט).

וצריך להיזהר מאוד בשבת "תשובה" (השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים) בכל פרטי וחומרי השבת הקדושה כי רבו (מרן החיד"א הובא בחזו"ע שם). ישנם הלכות מרובות לשבת, הלכות בורר, מבשל, מוקצה וכו', וצריך לקבוע סדר לימוד על הלכות אלו, ומה טוב ומה נעים שכל משפחה ומשפחה תקבע בכל סעודה מסעודות שבת לימוד שלוש הלכות שבת, וקובץ על יד ירבה ותוך תקופה קצרה יעברו וידעו את רוב הלכות שבת.

ב. גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר (הושע יד, ב) שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אלוקיך. התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה שנאוי לפני המקום, משוקץ מרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד. ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, שנאמר (ישעיה נט, כ): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'. וכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלים (רמב"ם פ"ז מהלכות תשובה הלכות ה-ו, הובא בחזו"ע שם עמוד רי"ב).

Exit mobile version