בשביל התורה שנקראת ראשית
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלוקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית א, א).
התורה מתחילה במילה "בראשית" ורבותינו במדרש (בראשית רבה א, ו הובא ברש"י) הסבירו את טעם הדבר ללמדנו שה' יתברך ברא את העולם בשביל התורה שנקראת ראשית שנאמר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, ובשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. ודבר זה אחד הוא, מי ילמד את התורה הקדושה? ישראל.
כל התכלית שלשמה ברא הבורא יתברך את העולם הוא בשביל דבר אחד- לימוד התורה הקדושה, ובה כלול הכל, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ, דְּכֹלָּא בָהּ (אבות פ"ה מכ"א), גמילות חסדים, סדר הנהגה בעולם, איך להתחתן ולהקים בית, במה לעבוד ואיך להתנהג בעבודה עם בעל הבית ועם הפועלים, כיצד להתנהג עם ההורים בבית, עם הילדים והשכנים, מה מותר לאכול ולשתות ומה אסור וכו', כל זה כתוב בתורה שפירשה וביארה את הכל באר היטב, אין חכמה עילאית כמו התורה הקדושה, בשבילה ברא ה' יתברך את כל העולם כולו, ובאמצעותה זוכים בני האדם להיות שלמים ומתוקנים.
♦♦♦♦
החפץ חיים ממשיל זאת במשל נפלא:
אדם שוכר חנות ברחוב מרכזי שעוברים שם בכל יום עשרות אלפי אנשים, דמי השכירות החודשית גבוהים מאוד וזאת חוץ מתשלום המיסים לעירייה, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה (יחזקאל טז, ז), ולכאורה המתבונן מהצד יבוא וישאל: בשביל מה הוא מוכן לשלם כל כך הרבה על שכירות החנות? איזה רווח הוא ירוויח? וכי הוא רוצה לעבוד בשביל השכירות?
אולם האמת היא שאותו אדם מצפה לקבל הכנסה גבוה מאוד שתכפיל ותשלש את דמי השכירות והמיסים, אם לא הייתה ציפייה להכנסה גבוה הוא לא היה שוכר חנות במקום כזה.
זהו המשל, והנמשל, הקב"ה ברא את כל העולמות וכביכול שכר גם את העולם הזה. לכאורה יבוא השואל וישאל, בשביל מה ה' יתברך צריך את העולם הזה, הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ (מלכים א ח, כז), ה' יתברך בורא הרים וגיאיות, ציפורים ועופות, חיות ובהמות, חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון, שמש וירח, כוכבים וגלקסיות, ובשביל מה צריך גם את העולם הזה, מה יצא לו מזה העולם?
אלא אומר החפץ חיים, אם בכל זאת ברא הבורא יתברך את העולם הזה ודאי יודע הוא שיצא לו רווח גדול מאוד שאין כדוגמתו, המסחר הגדול והתכלית של כל ה"חנות" הזאת שנקראת העולם זו התורה הקדושה, שבני האדם ילמדו ויהגו בה, ואם יעשו זאת הרי שה' יתברך כביכול "השיג" את מטרתו בבריאה.
יצירת העולם כדאית ומשתלמת אם ישנם בני אדם שלומדים ועמלים בתורה הקדושה, ובאמצעותה הם יצליחו להיות אנשים שלמים ומתוקנים במידותיהם ודרכיהם וידמו לקונם.
אמנם הדבר לקח לא מעט זמן, בתחילת בריאת העולם עדיין לא קיבלו את התורה ובני האדם עשו צרות צרורות, בדור הפלגה היה צורך להחליף את "המדפים" בחנות, ובדור המבול היה צורך להחליף את כל "הסחורה", לשנות את הכל ולהביא "סחורה" אחרת, עד שהגיע העולם ליום הנכסף, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי (בראשית א, לא), יום שישי בסיון המיוחל בו נתנה תורה לישראל, יום מתן תורה- היום שבו התממשה כל תכלית בריאת העולם.
♦♦♦♦
רבי חיים ויטאל כותב בשם האריז"ל שאם הקב"ה לא היה בורא את העולם היה חסר בשלימות הבריאה. אין הכוונה חלילה שהיה חסר דבר מהבורא יתברך דהוא שלם בכל מעלה ומידה, אלא שהיה חסר בשלימות בני האדם.
אם לא היה את יצר הטוב ויצר הרע ואת הצורך להילחם ולעמול חזק כנגד היצר הרע, לא היה האדם מצליח להגיע לשלימות, דווקא על ידי המלחמה העמל והקושי זוכים בני האדם להגיע למדרגת השלימות, אך זהו דווקא אם ישכילו לקחת למלחמה את הנשק נגד האויב הגדול ביותר-יצר הרע.
הנשק נגד יצר הרע זו התורה הקדושה, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין (קידושין ל ע"ב), יצר הרע יכול להילחם רק כשאין תורה, אבל אם יש תורה, אם יש את הנשק, הוא לא יכול להילחם בנו, הוא נכנע ומרים ידיים וניצחוננו בקרב מובטח.
משל לשני מדינות שנלחמו זו בזו, ביום הראשון ניצחה מדינה מסוימת, וביום השני שוב ניצחה אותה מדינה. המדינה המנוצחת לא ידע מה לעשות, על פי הערכות גם ביום השלישי הם יובסו ומדינת האויב תשבה מהם נפשות וקרקעות.
יועצי המדינה התכנסו ודנו כיצד לצאת מהמבוכה הנוראה, מסקנתם הייתה שבאופן טבעי במלחמה פנים בפנים אין להם סיכוי לנצח, חיל מדינת האויב גדול וחזק הרבה יותר מהחיל שלהם, אם ילכו בדרך המלחמה לא יהיה ברירה אלא להיכנע ולהרים ידיים. הדרך היחידה לגבור ולנצח זה רק אם יצליחו למצוא את המקום בו מדינת האויב מחביאה את נשקה ויקחו מהם את כל כלי המשחית.
שמחה עלתה בליבם של המלך והיועצים וחיש מיהרה ציוו לשלוח מספר קבוצות קומנדו למקום בו האויב מחביא את נשקו, ובאישון לילה ואפלה הפתיעו קבוצות הקומנדו את האויב ולקחו את כלי המשחית אשר היו ברשותם. למחרת בבוקר התכוננו האויבים למלחמה אך למורת רוחם גילו שכל נשקם נעלם, וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם (במדבר טז, לב), וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם (בראשית לז, כד), מיד הרימו ידיים ונכנעו.
כך להבדיל במלחמת היצר, התורה הקדושה היא הנשק הגדול והחזק ביותר נגד יצר הרע, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין (קידושין ל ע"ב), ולכן כל מלחמתו מגמתו ועסקו של היצר הרע לבטל את לומדי התורה, אולם אם נתאמץ ונלמד את התורה הקדושה, נעסוק ונהגה בה יומם ולילה- נביס את היצר הרע, הוא לא יוכל לעשות נגדנו שום דבר, אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ (סוכה נב ע"ב).
ולכן התורה מתחילה במילה "בראשית", בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית, ללמדך שאם ילמדו ישראל את התורה הקדושה יצליחו בכל מעשי ידיהם וינצחו את כל אויביהם.
.
