המיוחדות שבכל יהודי
"שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדבר א, ב).
פרשתנו עוסקת בין היתר בספירת בני ישראל, כל שבט ושבט ומספר נפשותיו. ורצתה התורה ללמדנו שלכל יהודי יש את המיוחדות שלו, אין זה עוד מספר שסופרים, מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא (תהילים קמז, ד), אלא לכל יהודי יש שם מיוחד ותכונות מיוחדות.
וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ (דברים לג, ח) לוי קיבל את עבודת בית המקדש, לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו (בראשית מט, י) יהודה קיבל מלכות, משמעון סופרים ומלמדי תינוקות (רש"י בראשית מט, ז ד"ה אחלקם ביעקב), זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן (שם מט, יג), וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים (דברי הימים א יב, לג), וכן הלאה, אין כזה דבר "יהודי רגיל", אלא בכל יהודי יש מיוחדות שאפילו לגאון הגאונים אין, ונתן לו הקב"ה את הכלים והכישרונות הללו כדי שיוכל לבצע בשלימות את התפקיד שנשלח לעשות בזה העולם.
♦♦♦♦♦
בזמנו של החפץ חיים היה רופא ירא שמים שהיה מתמסר עבור החולים בלב ונפש ומציל נפשות רבות, דרכו בקודש הייתה ללמוד בכל יום גמרא הלכה ומוסר במשך כשלוש שעות, יום אחד הציעו לו ללכת לישיבות בליטא ולראות מקרוב כיצד צומחים משם גאוני עולם, הלך הרופא וראה בחורי חמד שעוסקים בתורה יומם ולילה בגאונות עצומה, ובקיאים בכל מקצועות התורה, חלשה דעתו ואמר בליבו, חשבתי שאני תלמיד חכם, אך מה אני שווה ביחס אליהם?
ניגש הרופא בפנים נפולות אל החפץ חיים והביע צערו, אמר לו החפץ חיים, "בני היזהר מעצת היצר, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ (אבות ב, ח) שמח בחלקך, שכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא (סנהדרין לז ע"א), ה' יתברך רוצה שתמשיך לטפל ולרפאות יהודים, אל תתאכזב חלילה, מה שאתה מצליח כיום ללמוד ולהשיג בשלוש שעות אנשים אחרים לא מצליחים להשיג בחמש ושש שעות לימוד, כיון שיש לך זכות גדולה של הצלת נפשות שאתה מציל ואין אחר כמוך שיכול לעשות זאת.
הקב"ה שם אותך במקום בו תוכל להשלים את ייעודך, אל תסטה מן הדרך אלא שמח בחלקך ובתפקיד שנתן לך הבורא יתברך, כיון שלכל יהודי יש ייחודיות ותפקיד שרק הוא יכול לעשותו ולהשלימו".
♦♦♦♦♦
כיוצא בדבר, יום אחד נכנס החפץ חיים לבית מדרשו בראדין וראה את אחד מעשירי ותומכי העיירה הגדולים יושב ועוסק בתורה. ניגש אליו החפץ חיים ושאלו לפשר הדבר, "כבוד הרב, איני חפץ עוד לעסוק במסחר, אלא רצוני לשבת ולהגות בתורה הקדושה, חשקה נפשי בתורה!", השיב העשיר בהתלהבות.
אך החפץ חיים מיאן לקבל דבריו והורה לו לקום מיד ולהמשיך בעסקיו המשגשגים והמצליחים ובתמיכתו הרבה בלומדי התורה והישיבות הקדושות, והסביר שזוהי עצת היצר שמנסה להסיטו מתפקידו וייעודו בעולם, אם הקב"ה כיון דרכיו ומעשיו לעסוק במסחר ולהצליח בו רבות ולתמוך בלומדי התורה ביד נדיבה, סימן שזהו תפקידו וייעודו ואסור לו להחליף ולשנות אותו.
אפשר להמחיש זאת במשל לחייל שהוכשר והצטרף לחיל לוחמה רגלית והצליח בתפקיד זה מאוד, ולפתע ביום בהיר החליט שרצונו לעבור ללוחמה אווירית, ודאי שאין לו לעשות זאת, כיון שמצליח בתפקידו וייעודו. כך גם כל אדם שניתן לו כוחות וכישורים והצלחה משמים בתפקיד בו עוסק, עליו להמשיך בתפקידו זה על פי כללי ודרכי התורה והיראה, דבכך משלים הוא את ייעודו.
♦♦♦♦♦
אחד האדמורי"ם הקדושים אמר בשעת רצון לשומעי לקחו שהוא הביא את המשיח שלו, והסביר שלכל יהודי יש חלק במשיח, ועליו למלאות את תפקידו בכדי למצות ולהשלים את חלקו במשיח, לאחד זה על ידי עסק התורה, לשני זה על ידי תפילות מעומק הלב, לשלישי זה על ידי משא ומתן באמונה והחזקת לומדי התורה ועשיית צדקות וגמילות חסדים.
יהי רצון שנזכה לגלות את הייחודיות שבנו, נתחזק ונשלים חלקנו במשיח, ונראה בקרוב בקרוב בגאולה השלימה, אמן.
