מה טובו אוהליך יעקב
"וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹקִים.. מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד, א-ה).
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ"- אלו בתי מדרשות, וכפי שנאמר ביעקב אבינו אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹֽהָלִֽים (בראשית כה, כז), "מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" אלו בתי כנסיות, המיוחדים לשכן שמו יתברך שם ולקבל תפילות המתפללים, ואמר 'מַה טֹּבוּ' כי לא בלבד שהם מטיבים לעוסקים בם אלא מטיבים ומעניקים שפע ברכה וטובה לכל האומה כולה (ספורנו), והבטיחנו הקב"ה שלא תשלוט בהם קללת בלעם וישארו קיימים לעד עד ביאת גואל צדק (יעוי' בסנהדרין קה ע"ב).
על הפסוק אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת (שיר השירים ח, י) דרשו רבותינו (פסחים פז ע"א) אֲנִי חוֹמָה- זו תורה, וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת- אלו תלמידי חכמים. התורה היא החומה הבצורה הסוככת ומגינה על האומה היהודית ובזכותה נשארנו חיים וקיימים לאחר אלפיים שנות גלות, ולכן הוזהרנו לשמור ולחזק את ידי לומדי התורה, וכדרשת רבותינו (שבת קיט ע"ב) אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ (תהילים קה, טו), אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי- אלו תינוקות של בית רבן, היזהרו שלא להפריעם בלימודם ולא להורידם מקדושתם, וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ- אלו תלמידי חכמים, היזהרו לחזק את ידם ולכבדם בכבוד הראוי.
רבותינו ז"ל אומרים במדרש איכה רבה (פתיחה ב) ששאלו אומות העולם את בלעם הרשע אם יש אפשרות חלילה לכלות את עם ישראל, אמר להם בלעם צאו וראו בבתי כנסיות ובתי מדרשות שלהם, אם הם מצפצפים בקולם אין אתם יכולים עליהם, שכן הבטיחם אביהם הזקן (יצחק אבינו) ואמר להם, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו (בראשית כז, כב), כל זמן שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובתי מדרשות, אין הידיים ידי עשו, התורה היא המגנה על עם ישראל וצריך לשמור עליה מכל משמר.
רבינו יוסף חיים (בן יהודיע שבת שם) מסביר את הקשר בין הזהירות מפגיעה בתינוקות של בית רבן לתלמידי חכמים על פי מעשה שהיה, נער קטן חזר לביתו לאחר יום הלימודים בתלמוד תורה, והנה בדרכו שמע שני אנשים מתלוצצים ומדברים בזלזול על רב פלוני, שמע זאת הילד והמשיך בדרכו לביתו, למחרת כשהעירתו אמו לתלמוד תורה הוא סירב ללכת.
הילד הסביר שהוא לא מוכן ללכת לתלמוד תורה ולא רוצה להיות תלמיד חכם כיוון ששמע שבני אדם צוחקים ומבזים את החכמים, על אף כל השכנועים והמאמצים דבר לא עזר, הילד לא חזר לתלמוד תורה, נשאר ללא תורה וללא יראה וברבות הימים סטה מדרך התורה והמצוות.
מי גרם לכל זאת? שני האנשים שהתלוצצו וביזו את התלמיד חכם, וזה פירוש הגמרא, "וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ"- אם ביזה וזלזל בתלמיד חכם הרי שממילא גם נגע " בִמְשִׁיחָי"- בתינוקות של בית רבן בכך שגרם שיזדלזל תואר התלמיד חכם בעיניהם.
כיום עם ההתפתחות הטכנולוגית אפשר להבין זאת היטב, בכרטיס זיכרון קטן ניתן לאכסן מאות ואלפי תכנים, וכך להבדיל פועל גם מוחו של הילד, על אף שנראה קטן נקלט במוחו כל מעשה שנעשה ובאופן מיידי הוא מפענח את הדבר ומסיק את המסקנות, אם רואה שמזלזלים בתלמידי חכמים מיד הוא מבין שחלילה אין להם ערך, ולהיפך אם מייקרים בעיניו את עמלי התורה מבין הוא שיש בכך ערך עליון ורוצה להידמות להם.
נסיים במעשה שהתרחש לפני מספר שנים בעיר תל אביב, לדרשתו של תלמיד חכם מופלג היה מגיע מידי יום ביומו יהודי פשוט, חייט במקצועו, שכל בניו זרע ברך ה', ממצטייני בחורי הישיבות ובעלי מידות טובות ויראת שמים טהורה, ומנגד בניו של אותו תלמיד חכם ברבות הימים פזלו למקומות אחרים, עזבו את לימוד התורה ויצאו לעולם העסקים.
יום אחד ניגש אותו תלמיד חכם חשוב לאחד מראשי הישיבות הגדולים ושטח בפניו את תמיהתו, כיצד יתכן שבניו של החייט גדלים כל כך בתורה ונעשים לתלמידי חכמים מובהקים, ואילו בניו סטו מדרך התורה, על אף שאביהם תלמיד חכם ואף סבם היה רב חשוב ומורה הוראה.
"התשובה היא פשוטה", השיב ראש הישיבה, "כשאתה מדבר על חבריך, ראש ישיבה פלוני וראש ישיבה אלמוני, הנך מדבר אליו בזלזול ובחוסר הערכה, הרב הזה לא מבושל די הצורך, הוא טעה בכך וכך. בניך שומעים זלזול בתלמידי חכמים וראשי ישיבות וממילא נקבע בליבם חלילה שאין הרבנים בעלי עמדה ותואר נשגב שצריך לשאוף להיותו כמותו, אפשר לצאת ולהיות רופא, פרופסור או איש עסקים מצליח".
"אולם החייט עושה לך כבוד גדול ולאחר השיעור מנשק את ידך ואף שולח את בניו שינשקו ידך ויקבלו את ברכתך להיותך תלמיד חכם, מעשים אלו נקלטים במוחם של הילדים הצעירים עוד בקטנות והערכה והערצה לתלמידי חכמים נקבעת בליבם ולכן הם שואפים להיות בעצמם תלמידי חכמים וראשי ישיבות.
יהי רצון שנזכה להרבות ולהגדיל את כבוד התורה וכבוד ה' יתברך בעולם ונראה בקרוב בישועת ישראל השלימה, אמן.
