לעושה נפלאות גדולות לבדו
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' (שמות י, א-ב).
ה' יתברך הכה את מצרים בעשר מכות והשתמש לשם כך בכל סוגי שמשיו ומשרתיו- במים, באש, ברוח בחיות ובבהמות. ונשאלת השאלה מדוע היה צורך להפליא להגדיל ולהעצים כל כך את מכות מצרים, והלא יכול היה ה' יתברך להכניע את מצרים במכה אחת, אם היה משאיר את מכת דם בכל גבול מצרים במשך חודש ימים, ודאי שהמצרים לא היו יכולים לסבול זאת והיו מסכימים לשלח את בני ישראל, מה היה צורך להביא על מצרים עשר מכות, יכול היה הבורא יתברך לתת עליהם מכה אחת נאמנה ולהכניעם.
אלא, ישנם בעולם בני אדם סוגים מסוגים שונים, יש שמתפעלים כשרואים דבר מסוים, ויש שלא מתפעלים מכך כלל ועיקר, וכדי לחזק, לחסן ולהשריש את אמונת ה' בליבם של ישראל היה צורך להכות עשר מכות שונות ולהראות שלבורא יתברך יש שליטה מוחלטת בטבע, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה (תהילים קג, יט), "הטבע" בגימטריא אלקים, ללמדך שהטבע בידו יתברך כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר (מושאל מירמיה יח, ו), והוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּו עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים (מתוך י"ג עיקרי האמונה).
כשהקב"ה הכה את המצרים במכת דם הייתה קבוצה בעם ישראל שהתפעלה מכך התפעלות גדולה והתחזקה אמונתם בבורא יתברך, "איזה נס עצום עשה בורא עולם, ראה, אין מים בכל גבול מצרים, כל המים נהפכו לדם ורק בארץ גושן לא היה דם!"
אולם בו בזמן היו קבוצות אחרות בעם ישראל שלא התפעלו ממכת דם כל כך ולא ראו בזה את יד ה' אלא טענו שאולי זה מקרה, "אולי דגים רבים מתו והפרישו את דמם בתוך היאור, אולי היו קטטות ומריבות בין הליוויתנים לקרישים הגדולים ולכן נהפך היאור לדם, והמים שנהפכו לדם גם בכדים זה מקרה..".
לשם כך היה צריך הבורא יתברך לתת מכה נוספת על המצרים, מכת צפרדעים, קבוצה נוספת בעם ישראל התפעלה ממכה זו התפעלות גדולה והתחזקה אמונתם הצרופה בבורא יתברך, אולם בו בזמן קבוצות אחרות בעם עדיין לא התפעלו כל כך וטענו שזה מקרה, "כמו שלפעמים מגיע ארבה, כך הגיעו גם הצפרדעים..".
לכן הביא הקב"ה עוד מכה על מצרים, מכת כינים, כל ארץ מצרים שורצת כינים, פלא פלאות, עוד קבוצה בעם התחילה להאמין, וכך בכל מכה ומכה עוד קבוצה ועוד קבוצה בעם ישראל חיזקו את אמונתם ובטחונם בבורא יתברך והכשירו את עצמם בכך ליציאתם ממצרים והפיכתם לעם סגולה מכל העמים (מושאל מדברים יד, ב).
ה' יתברך הנחית עשרה סוגים של מכות במצרים והשתמש לשם כך בכל משרתיו ושמשיו עושה רצונו, כדי שלא ישאר שום פתח לאדם לחשוב שאולי חלילה וחס יש עוד כוחות אחרים בעולם שפועלים, לא, בִּלְתִּי לה' לְבַדּוֹ (שמות כב, יט), בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ (שם ט, יד), רק הבורא יתברך הקובע המצוי והמשגיח, והוא הכח המניע והמפעיל של העולם, הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּו עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים (מתוך י"ג עיקרי האמונה).
בורא עולם רצה לחזק את האמונה שהוא השליט על כל הארץ והוא המקיים את העולם בכל רגע ורגע, ולכן הביא עשר מכות על מצרים, וכל מכה שונה מחברתה. והמשילו על כך משל, כשנמצא האדם בביתו אשתו מכינה לו את המאכל המסוים שהוא אוהב וזהו זה, אך כשנכנס למסעדה לא מציעים לו בתפריט סוג אחד של מאכל אלא סוגים רבים, שניצל, עוף צלוי, בשר וכדו', כיון שנכנסים למסעדה סוגים רבים של אנשים וכל אחד מחבב סוג מאכל מסוים וצריך לרצות את כולם.
כך להבדיל פעל ה' יתברך במצרים, מכיון שבני האדם שונים אחד מהשני וכל אחד מתפעל ומתפעם מדבר אחר, נתן הקב"ה עשר מכות שונות ומשונות כדי שכל אחד ואחד יתפעל ותתחזק אמונתו בבורא העולם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'! יתחזק רוחם של בני ישראל ויגבה ליבם בדרכי ה' (מושאל מדברי הימים ב' יז, ו), ותחזור בחזרה אותה אמונה הצרופה שניסו המצרים לקלקל ולהורידם מהם, וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ (שמות יד, לא).
