רוחות אלול טהורות נישאות באוויר הצונן של ירושלים הנמה את שנתה. אבל כאן במרכזה הציורי של שכונת נחלאות העתיקה לילה כיום יאיר – אור גדול, משל מדובר בעיצומו של יום בהיר. "בן אדם מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים… דרוש סליחה מאדון האדונים", נשמעת הקריאה הצלולה והטמירה משהו מבין סמטאותיה הציוריים של השכונה הירושלמית האהובה שיד הקדמה עדיין לא נגעה בה, והדיה משתברים באלפי בנות-קול – על פני העיר ירושלים רבתי שרחובותיה ושכונותיה מתמזגים באווירת "אלול" בא…!
נחלאות, היא הפעמון המבשרת את בואו של ה"אלול". פושטת בחופזה את בגדי החולין ועוטה בדחילו ורחימו בגדי רחמים… לאחר חצות כשרוח צפונית קלה מנשבת, מתחילה הנהירה הבלתי פוסקת… סמטאות 'נחלאות' משחירות מצאן אדם שנוהר אל הסמטאות ומתדפק על דלתי תשובה.
אחד ממעמדי הסליחות הנצפים ביותר, אליו מגיעים אלפים רבים מתקיים מדי לילה בבית הכנסת "עדס" הוותיק והמפואר. רבים מבני ירושלים ואף מכל רחבי הארץ באים "לחלות פנים", להעתיר ולבקש תחנונים בהיכלו המפואר של ביהכ"נ עדס המפורסם על שלל עיטוריו וציוריו העתיקים והמרהיבים שהקנו לו את טעמו וניחוחו הרוחני העתיק. אי-אפשר להיקלע למבואותיה של 'נחלאות' בימי הרחמים ולא לפקוד את כתר היהלום של בתי הכנסת הספרדים בירושלים, בית כנסת 'עדס'.
"במשך כל ימות השנה ובפרט בימי הרחמים והסליחות עוברים לפני התיבה גדולי ופארי החזנים שבירושלים", מספר לנו נוואמה, בנימה של גאווה דקדושה. "ככלל, בית הכנסת מלא וגדוש עד אפס מקום. כשגדולי הרבנים והמקובלים מפארים את המזרח".
נוואמה מוסיף ומתאר בהתרגשות את שבחו של מקום קדוש זה שזכה והיה לאכסניה לגדולי ומאורי יהדות ספרד שקבעו בו את מקום תפילתם: מרן הראשל"צ הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שהפך לחתנו של בן המקום, הרב אברהם פתאל זצ"ל, מרן הראשל"צ הגאון רבינו מרדכי אליהו זצ"ל. עוד קודם, בנשים רחוקות יותר, קבעו את תפילתם במקום, הרבנים הראשיים, מרנן הגאונים: הרב יעקב מאיר, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק נסים זצ"ל.
מדוע ולמה נקרא המקום "עדס" – מעשה שהיה כך היה: לפני כמאה ושתיים שנים, האחים הסוחרים עובדיה ויוסף עַדֶס, מחאלב נטשו את עסקיהם ועלו לארץ הקודש. בדרכם לארץ נטלו עימם מתנה יקרת ערך: את ארון הקודש המפואר שעלה יחד עימם מדמשק לירושלים כשהוא נישא על בהמות משא. עם הגיעם לארץ קבעו את מגוריהם בשכונת נחלאות, קבעו את תפילתם בבית כנסת לבני עדת חאלב, יוצאי ארם צובא, ומשזה נמצא נקבע בו ארון הקודש והריהוט היקר, ועד מהרה החל המקום לרחוש פעילות רוחנית, תפילות, פיוטים, ושיעורי תורה תל-תלפיות לבני עדות המזרח בירושלים.
למבקר שייקלע בימים אלו ל'עדס' תתפוס את העין ויטרינה ייחודית שקבועה בקיר הדרומי של ביהכ"נ, בה מונח העתק מכתב היד העתיק ביותר של התנ"ך הקיים בשלמותו, 'כתר ארם צובה', אותו כתב יד כה מבוקש שבמשך שנים רבות היה משוש ליבם של יהודי ארם צובא והוחזק בבית הכנסת המרכזי בחאלב שבסוריה.
ביהכ"נ 'עדס' זכה וממנו בוקעת "שירת הבקשות" בערגה במשך כל ימות החורף מזה כמאה שנה. בנוסח המקורי והייחודי שהביאו עימם מתפלליו יהודי חאלב. שירה זכה ומלאת חן משתפכת מדי שבת במקום שבו גדולי החזנים והפייטנים נושאים את קולם ברון שיר ושבח במעמד מקהלות עמך בית ישראל…
אחד מהחזנים הצעירים ב"עדס" נודע לימים לחזן האגדי, משה חבושה. חבושה היה מאזין רבות לקולו הערב של הפייטן האגדי של "עדס", סלים ברסקה, ולאחר פטירתו אף מילא את מקומו. אך חבושה לא לבד. נוואמה מספר בהתלהבות "כי רבים מאלו שהשתתפו ולמדו פרק בהלכות ה'מקאמים', ב"עדס", רובם נערים צעירים לא מוכרים, הפכו כיום לחזנים ידועים ברחבי העולם".ועוד "חזן" מפורסם זכה לארח ביהכ"נ עדס: מורנו ורבינו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. מרן לא רק דרש בדברי תורה", מעלים זיכרונות ותיקי המקום, אלא אף הנעים בקולו ב"מקאמים" מורכבים". לצד גאונותו בתורה נודע כאן מרן הגר"ע זצ"ל בשליטתו המדהימה גם בשיריהם ובפיוטיהם של גדולי משוררי יהדות ספרד.
"לא לחינם", מסכם נוואמה בגאווה את שיחתנו, "נאספים כאן מדי שנה בימי הסליחות, המונים המונים, רבים מהם, אף רחוקים מדת, שמתרפקים אצלנו על מסורת בית אבא, לסלסולים ולפיוטים של פעם. כאן שבים לא מעט בנים תועים לאביהם שבשמים…"