סיפור שבועי – חיזוק משמים
הזוג החביב ניהל אורח חיים ברמת חיים גבוהה, אך לא זכו לפרי-בטן.
אולם, בשלב מסויים ניצנית החלה לחשוב על גירושין, בלי לריב, לבצע חלוקת רכוש ברוח טובה וגט זריז.
"לא נורא". היא רמזה לו. אבל רענן לא היה מוכן: "את אשתי היקרה לי. את טובה ורגישה. ואין לי ספק שניישר קו עוד מעט. תהיי סבלנית. את אולי לא מבינה, ולא מספיק מאמינה, אבל אנחנו זיווג משמים, ואהבה מוצקה כמו סלע לא מפזרים כמו אבק סתם כך". והמילים החמות הללו, שנבעו מלב אוהב וטהור פרטו על נימי הרגש.
גם היא לא רוצה לוותר על בעל מיוחד וטוב לב שכזה.
הסבלנות ניצחה, כי סבלנות תמיד מנצחת. ניצנית הסכימה לשמור שבת. לא בישול, לא הדלקת אור, וכמובן לא נסיעה. היא התרגלה מהר מאד לשקט המרומם והחודר של קסם השבת. אחר כך טהרת המשפחה. אחר כך למדה לברך. באמת הישגים ראויים לציון.
רק על דבר אחד היא עמדה בתוקף. "אינני מסוגלת לשים על עצמי כיסוי ראש. שהקב"ה יקבל אותי ככה, כמו שאני, עם השיער הטבעי היפה והמיוחד שהוא נתן לי. הוא מבין, הוא יסלח. אתה אומר שהוא אבא רחום וחנון…"
כאן היא היתה באמת עקשנית גדולה. שש שנים אחרי הנישואין, הבית יהודי, השבת היפה והאצילית, זרע של קיימא? אין. כיסוי ראש? אין.
ואז קרה האסון…
ניצנית התמוטטה בחדר הרופא. המחלה הנוראה מקננת בה בדם… "אני נורא מצטער גב' מאור" אמר פרופ' אחיקם, "את תקלעי למצב לא נוח מבחינתך. אחרי הטיפול הכימותרפי שייעשה בך, השיער שלך ינשור. צר לי, אני רק יכול לעודד אותך שהמחלה שלך אומנם לא פשוטה, אבל סיכוי ההחלמה הם בהחלט סבירים".
ניצנית מאור נכנסה לטיפול הראשון…
כשהם חזרו לביתם הגדול והריק, היא אזרה אומץ, ואמרה: "רענן בעלי האציל, אינני יודעת אם אשאר בחיים אחרי המחלה הארורה הזו, אבל דבר אחד נוסף נותר לי לעשות למענך ולמען הקב"ה. שיערי ינשור מן הטיפולים… ואם ירחמו עלי מן השמים, אגדל שיער חדש ואחביאהו מתחת לכיסוי ראשי".
אנחנו כבר שנים מאחרי הסיפור הזה. ניצנית הבריאה לחלוטין וברוך השם נולדו למשפחת מאור שלושה ילדים. רענן הוא אברך כולל מבריק ומגיד שיעורים ברחבי העיר.
וממה מתפרנסת ניצנית? יש לה חנות גדולה ומצליחה במרכז העיר לכיסויי ראש, וב'רקורד' שלה עשרות רבות של נשים, שנכנסו לחנות גלויות ראש, ויצאו צנועות להפליא.
היא מספרת להן את סיפורה האישי והוא פועל את פעולתו.
לפעמים, אין דבר יותר מבריא ממחלה ממארת.
למה לנו לחכות לנסיונות, עדיף לעשות הכל מתוך שמחה ושלווה.