סיפור שבועי – גאון יותר ממני
פעם אחת הזדמנו שני גאוני הדור לעיירה פלונית כדי לתקן בה תקנה, הגאון רבי עקיבא איגר והגאון מליסא (בעל ה"ישועות יעקב" ו"חוות דעת").
ביום שני כשהוציאו ספר תורה ביקשו ראשי הקהל לכבד את הגאון רבי עקיבא איגר לעלות שלישי (וידוע שעל פי הפשט עליית שלישי היא העלייה המובחרת), אולם מיד כשקראו "יעמוד הגאון רבי עקיבא איגר שלישי", נפל הרב על הארץ והתעלף.
וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר (רות א, יט), נבהלו מתפללי בית הכנסת, הביאו מיד לרב לשתות מים, הקימו אותו מעלפונו ושאלו לשלומו.
הגאון מליסא שהיה נוכח באותה העת בבית הכנסת אמר למתפללים שאין להם מה לדאוג, הוא ידבר עם הגאון רבי עקיבא איגר והכל יסתדר.
ניגש הגאון מליסא לגאון רבי עקיבא איגר ואמר לו בלחש: "אני יודע שהתעלפת בגלל שחשבת שמכבדים אותך לעלות לתורה כיון שאתה יותר גאון ממני, ונבהלת מהדבר.
אבל זה לא נכון, אל תחשוב שהזמינו אותך לעלות שלישי בגלל שאתה יותר גדול ממני, אלא זה רק בגלל שאתה רב בעיר פוזנא שהיא גדולה יותר מהעיר ליסא בה אני נמצא, לכן כיבדו אותך בעליה, כיון שאתה אב"ד של קהילה יותר גדולה".
שמע זאת הגאון רבי עקיבא איגר ואורו עיניו, מיד קם מעלפונו ועלה לקרוא בספר תורה, "אה, זה לא בגלל שאני גאון יותר גדול, גם הם יודעים ומבינים שהגאון מליסא גדול ממני, יופי, עכשיו אני יכול לעלות לספר תורה", אמר רבי עקיבא איגר בליבו.
כמה מוסר השכל אפשר ללמוד מסיפור זה, עד היכן הרחיקו החכמים את עצמם מעניין הגאווה והכבוד, כל אחד חשב את חבירו שהוא היותר גאון והיותר חכם, עד כדי כך שרבי עקיבא איגר התעלף מעצם הדבר שחשדו בו שהוא יותר גאון!