סיפור שבועי – בדיקת המזוזות
היה לו זמן לכל. ובאמת בלי הרבה הקדמות מיותרות, אייל היה סיפור הצלחה, שפשוט תענוג לקנא לו. הקנאים, מבחינתו, יכלו לעבוד שעות נוספות.
אם כל כך טוב, תשאלו אותו, אז מה בעצם כל כך רע? מה הניע פתאום את אייל הסימפטי לרוץ לכוון כל חרדי מצוי, או אברך שיגרתי שיבוא לבדוק את מזוזות ביתו? מה הדחיפות, מה הבהלה, על מה ולמה אי-השקט?
היה ברור לו מעל לכל ספק שהמזוזות פסולות…
"ריבונו של עולם, איך יתכן שפתאום כל הבית שלו מתחיל… לחזור… בתשובה. בטוח שהמזוזות אשמות!!!".
זה התחיל עם בתו הבכורה חנה החיילת. לפני כחצי שנה נקלעה להרצאה בנושא יהדות. מכאן היתה הדרך קצרה לשמור שבת, ללבוש מלבושים צנועים, ולבקש מאמא להגיש לה בשבת אוכל קר רק בצלחות פלסטיק.
אייל קיבל את המהפך של בכורתו, בחיוך ציני.
חודשיים אחר-כך ללא הודעה מוקדמת, הודיעה לו בתו השניה, סמדר, הלומדת בתיכון חילוני, כי גמלה בליבה החלטה לעבור לסמינר חרדי… 'שומו שמים!' זעק – כאן אייל התחיל לנהל מאבק עיקש וחסר פשרות. … אייל דיבר עם הקירות….. סמדר, שכבר משבצות זהב לבושה, פשוט לא גילתה שום נכונות לעלות לאוטובוס המוביל לתיכון….
שבועיים אחר-כך הגיע המפץ הגדול. בתו השלישית חבצלת הודיעה אף היא, שבבית הספר היסודי בו היא לומדת, לא לומדים תורה ומצוות, והיא החליטה להיות דתייה כמו אחיותיה הגדולות…
אשתו מרים הודיעה לו בקול רך: "אייל, הבנות הפכו לדתיות, הן יקרות לי מאוד, החלטתי לשמור שבת בשבילן…". הוא התרומם מן הכורסא, נטל סכין מטבח, והחל לשלוף אחת אחרי השניה את המזוזות המהודרות שנקבעו בוילה שלו, הוא רץ לרב השכונה, שהודיעו – חד משמעית – כי המזוזות מהודרות.
אייל היה בטוח כי הבית שלו חזר בתשובה, כי המזוזות פסולות… לא היו מחלות, לא בעיות של שלום בית, לא קשיים עסקיים… אבל החזרה בתשובה היתה בשבילו יותר מידי…
נכון להיום, אייל רגוע. הוא הבין טוב מאוד שהמזוזות המהודרות, דווקא משפיעות לטובה על המשפחה. בנותיו שהיו טובות ממילא, הפכו לטובות ומתחשבות עוד יותר. "כבוד אב" שהוא זוכה לו, הוא לא דמיין אפילו בחלומותיו הכי וורודים. נו, מה לעשות כאשר כבר כל הבנות שומרות שבת, וגם האשה מתחזקת מרגע לרגע, החליט אייל, שכדי להשאיר אווירה נעימה בתא המשפחתי, גם הוא לא ממהר לאף מקום ביום השבת.
לימדו אותו לעשות קידוש, הוא למד לנטול ידיים, לברך "המוציא", ותתפלאו – הוא אפילו נהנה לברך "ברכת המזון", ובין נטילה לברכה, הוא מציץ לעברן של המזוזות וחושב בלבו "רבונו של עולם, איך סידרו אותי המזוזות האלה"…
אחים יקרים, לפעמים אדם מקיים מצווה והיא זאת שנותנת לו את הברכה וההצלחה, ואפילו בלי ידעתו.