סוד החלומות – החלומות בפסיכולוגיה המודרנית

ודאי שאלת את עצמך לא פעם מה פתאום מופיעות, ללא כל אזהרה או התראה, כל מיני דמויות מן העבר הרחוק והקרוב, פולשות לתוך חלומך ועושות בו כרצונן? ומה עושה אמא של אביגיל – חברת ילדות שלא ראית מזה רבע המאה, בלילה תמים לחלוטין, בביתך הנוכחי שבעיר אחרת, כמעט בעולם אחר; מדוע היא אומרת לך שאת ילדה חכמה? מעולם הרי, היא לא אמרה לך דבר כזה, ואפילו כעסה עלייך פעם פעמיים על שאת גוררת את ביתה למשחקי קונדסות…

פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית: חלום הוא מאמץ לסיפוק דמיוני של מאוויים ודחפים בלתי מודעים, לאחר שעברו הסוואות ועיוותים שונים.

פרויד נותן הסבר מניח את הדעת למדי לתופעה המעניינת הזאת, אם כי באופן כללי. אבל לא הרבה יודעים שהוא נהג בחתירתו הכנה אחר האמת, לסתור את עצמו פעמים רבות. בספרו "פשר החלום" מצאנו, כמו בספרי פסיכולוגיה רבים,  כללים ותתי כללים המנסים להוות יחד עיסה הגיונית של חוקים מנחים, אשר מובלעים בה  יוצאים רבים מהכלל.

לדעת יונג, אנחנו מורכבים משני חלקים: המודע והתת מודע. התת מודע מהווה את החלק המשלים של אישיותנו, החלק המוזנח, שעדיין לא פיתחנו. על פי יונג, החלום משמש בעצמו מן מנגנון התראה על חוסר איזון של האישיות, ומי שיודע להקשיב לו, יוכל להשתמש בו כמורה דרך, שיסביר מה חסר לו, החל בתחום הרגש וכלה בתזונה נכונה ובריאה יותר.

על פי פרויד, תוכנו הגלוי של החלום, כפי שהוא מופיע בתודעת האדם הישן וכפי שהוא זוכר אותו בהקיצו, אינו אלא סופו של תהליך מורכב וממושך המתחיל להיווצר אפילו כמה ימים לפני החלום. פרויד משתמש בהשוואה אל "זיקוקי די נור, אשר שעות רבות נדרשות להכנתן, אבל התפוצצותן – היא כהרף עין".

תהליך זה, של עיבוד החלום, ויצירתו, מתרחש בלא מודע.

החלום מכיל בתוכו הלא מודע שני דברים בסיסיים:

1. דחפים טבעיים ינקותיים של האדם הטבועים בו מלידה, ואשר הוא אינו מודע להם כלל.

  1. משאלות או זיכרונות שהיו מודעים לזמן מה אך נדחו ונדחקו מן ההכרה בעקבות אי התאמתם לערכי החברה או למצב, כמו גם מאוויים, שהתעוררו במשך היום באופן מודע אך לא נתממשו משום מה, או שנדחקו לתת ההכרה.

במשך היום ושעות העירנות פועל  מנגנון מיוחד השומר על צנזורה ומציב קו גבול ברור בין המודע ללא מודע. ואולם בשעת השינה, אותו מנגנון צנזורה נחלש משמעותית, ומערכת ה"לא מודע" נוטלת את המושכות לידיה ומתחילה לפעול.

לפעמים גובלת פעילותה בהשתוללות של ממש, ואז דורשת מערכת הצנזורה – בקול חלוש אך תקיף, להירגע. בזמן כזה מגיעות שתי המערכות למצב הקרוי "פשרה", ובו אמנם מופיעות אותן משמעויות בסיסיות של הלא מודע, אבל תוך כדי "הסוואה" שלהן. כלומר, במקום להציג בבירור גס את המשאלה הברוטאלית, מופיעים בחלום כל מיני "סימנים" המסמלים דברים מסוימים בהשאלה. למשל: בובה מסמלת את אחד ההורים, האחים התאומים מסומלים על ידי שתי פסגות הרים, וכיוצא באלו.

כמו כן, בחלום יופיעו פעמים רבות שני נושאים מן התת מודע או יותר ויתלכדו לכדי אחד. גם זאת פעולה של הצנזורה העקשנית והיא נקראת "עיבוי". העיבוי מקשה אף הוא על פירוש החלום, ותורם לעניין ההסוואה שחשובה לצנזורה שאינה מסתפקת גם בזה, אלא מוסיפה "עיבוד משני" לחלום. כלומר,  תוך כדי הופעתו של החלום עובר תוכנו עוד "הגהה", כשם שכאשר אנחנו ערים חושבים מחשבות או מספרים דברים, אנחנו נוהגים ל"השלים" פרטים ועובדות על מנת שיתאימו להגיוני ולמקובל, וגם משמיטים דברים הנראים לנו "בלתי משתלבים". כך גם בחלום.

אין ספק, שעבודה רבה נכונה לו למי שמעוניין להגיע לפשר החלום על פי פרויד. הוא צריך ראשית – ללכת בדרך הפוכה מזו של עבודת החלום, לחתור לאחור ולהגיע עד לשלב הדגירה, לתחילת העיבוד, אל התוכן הסמוי. שנית – עליו למצוא את ה"סמלים" ולחשוף את משמעותם. כמו כן, עליו גם לסנן את כל מה שהצנזורה טרחה להוסיף. בקיצור זהו צופן של ממש, חידה שיש עליה האפלה מסתורית. אם כן, מה יעשה הפסיכולוג או המפרש כדי להקל על עצמו?

בספר "הפסיכולוגיה של החלום" (פרויד) נכתב: "מפרש החלום מבקש מן הפאציינט לעזור לו על ידי איזכור של אסוציאציות מהירות, שייאמרו ללא מחשבה או ביקורת עצמית לגבי דברים שקרו בחלום. בעזרת אסוציאציות אלו מבקיע הפסיכולוג צוהר לכמה מן היסודות הסמויים בתוכנו הסמוי של החלום.

בכל אופן, על המפרש להיות אמן של ממש ובעל ניסיון רב. ואין זה עניין פשוט כלל.

"בזמן שפרויד עסק בהוראת התיאוריה שלו על החלומות" אומרת סוזי הולבש – מטפלת בחלומות בארה"ב, "עסק, בקצהו האחר של העולם אדם בשם קרל יונג בהוראת שיטה שונה לחלוטין, אם כי אף היא יוצאת מנקודת הנחה ברורה לגבי המצאו של תת מודע בתוכנו. לחלום היה מקום מרכזי מאוד בתיאוריה הפסיכולוגית הכללית של יונג, ולצורך כך חקר בחייו למעלה משמונת אלפים חלומות וחולמיהם.

לדעת יונג אנחנו מורכבים משני חלקים: המודע והתת מודע. התת מודע מהווה את החלק המשלים של אישיותנו – החלק המוזנח שעדיין לא פיתחנו.

על פי יונג, החלום משמש בעצמו מן מנגנון התראה על חוסר איזון של האישיות, ומי שיודע להקשיב לו יוכל להשתמש בו כמורה דרך שיסביר מה חסר לו, החל בתחום הרגש וכלה בתזונה נכונה ובריאה יותר.

"כאשר אני חולמת על גבינה" אומרת הולבש, "אני יודעת שעלי לעיין שוב בתפריט שלי. אינני אלרגית לחלב, להפך, ואולם זהו סימן שלמדתי בין שאר הסימנים המבשרים ומאותתים לי על שינויים שכדאי לעשות".

לא כל אחד כמובן יכול לפרש לבדו סימנים אלו, ולכן קיימים מטפלים שיוכלו לעזור לו בכך, כאלו שלמדו על בוריה את שיטתו הארוכה והמפורטת של יונג, שאותה כמובן, לא נפרט כאן.

Exit mobile version