סוף מעשה במחשבה תחילה
היה אדם אחד שהלך ברחובה של עיר, והנה התמזל מזלו והוא רואה מטבע של 10 שקלים מנצנץ לו על החול.
התקרב אותו אדם להרים את המטבע, והנה זה פלא, כשהרימו, מצא מתחתיו פתק, ובו היה כתוב: 'אם תחפור מעט תמצא שטר של 50 ש"ח'.
שמח נורא אותו אדם על הזדמנות הפז שנפלה בחלקו, והתחיל לחפור, בלי לשאול יותר מידי שאלות…
הוא כל כך שמח לראות שאכן מצא שטר של 50 ש"ח. אבל איך לא, עוד פתק!… 'שטר של מאה שקלים נמצא מטר מתחת'…
חפר ושוב מצא שטר עם פתק, והפעם כתוב שעמוק למטה יש חבילות של שטרות שמחכות רק לו…
חפר וחפר וחפר… והנה הוא מוצא חבילות של שטרות. בין רגע הפך להיות עשיר גדול. הוא שמח נורא על המציאה, אבל הפעם לשם שינוי פתק נוסף לא היה.
מיודענו חשב שכבר הגיע הזמן ללכת הביתה. הוא כבר התעייף לאחר כל החפירות…
לדבר אחד הוא לא שם לב, כסף אמנם יש לו, אבל מעומק הבור שחפר, אפשרות לצאת אין לו…
הנמשל:
אחים יקרים, דרכו של יצר הרע למשוך את האדם לכל מיני דברים, שנראים כמפתים, ובתחושה שהנאה גדולה תבוא לו אח"כ. אבל לאחר מעשה מבין האדם שנפל ברשתו של היצר, והוא נמצא בבור גדול שקשה לו לצאת ממנו.
לפעמים צריך האדם לשים לעצמו מעצורים בחיים ולשים לב למעשיו…
וכבר לימדונו רבותינו, "סוף מעשה במחשבה תחילה".
ועל זה אנו מתכוונים בתפילת ערבית "והסר השטן מלפנינו [קודם החטא, שלא יצליח לפתותינו] ומאחורינו [לאחר החטא, שלא ניפול לזרועות הייאוש, ונוכל לשוב ולהתגבר אם יגיע שוב הניסיון]".