כביסה מלוכלכת
אנחנו אוהבים להסיק מסקנות בחיים שלנו, אנחנו רואים דבר, ועוד דבר, ומיד עושים אחד ועוד אחד – ומסיקים מסקנות מוצקות על עולם ומלואו…
הבעיה היא שאנחנו משוכנעים במסקנות שלנו, כל כך בטוחים שהמציאות היא בדיוק כפי שאנחנו רואים אותה…
אבל לא פעם, אם נבדוק באמת, נמצא שהמחשבות שלנו והמסכנות ההגיוניות שאנחנו מייחסים לתבונה שלנו, הם בעצם בניינים של רוח על גבי אוויר, ואוויר על גבי רוח… שכל קשר בינם לבין המציאות הינו מקרי בהחלט…
אנחנו מאוד רוצים משהו, מאוד רוצים להאמין במשהו – כי זה נוח לנו, כי זה נעים לנו… הלב מושך אותנו בדיוק למה שמתחשק לו, והעיניים הרי משוחדות – ואנחנו ממהרים להחליט…
זוג שהתחתן לא מכבר, עבר להתגורר בשכונה שקטה. בבוקר הראשון בביתם, ראתה האישה שכנה, תולה כביסה לייבוש.
'איזה כביסה מלוכלכת תולה השכנה במתלה הכביסה!' אמרה לבעלה. 'אולי צריכה סבון חדש?, אולי אוכל ללמד אותה… ואולי לעזור לה לכבס את הכביסה???…' אמרה האשה. אבל בעלה שומע ומחריש. הוא אינו מגיב…
וכך חזרה האשה על דבריה יום אחר יום – בכל פעם שהשכנה תלתה כביסה, באור השמש חשופה לרוח…
כעבור חודש, הופתעה האישה לראות את השכנה, תולה כביסה נקייה, מיד פנתה ואמרה לבעלה: 'תיראה!! סוף סוף למדה לכבס, כנראה שכנה אחרת לימדה אותה…'
'לא' אמר הבעל 'היום קמתי מוקדם וניקיתי את החלונות שלנו, שהיום מלאים אבק'…
הנמשל:
אחים יקרים, כאלה הם חיינו: הכול תלוי בניקיון החלון, דרכו אנו מסתכלים על המציאות…
לפני שמעבירים ביקורת, כדאי לוודא כי ליבנו נקי, על מנת שנראה נכון וברור יותר…
כך נוכל לראות בברור, את הלבבות של האחרים. כך נוכל היום… לאהוב יותר מאתמול.
אל תמהר להאמין למה שאתה רואה! אל תמהר להאמין למה שאתה רוצה לראות! אל תיתן לנטיות הלב שלך להשפיע על המסקנות שלך…
בדוק את עצמך, אחר כך בדוק שוב – שלא תטעה חלילה ותעשה את הדברים הלא נכונים…