משל לחיים – איזה בן נבחר?

Parable to life

איזה בן נבחר?

 

כומר אחד עולה לביתו של אדם ואומר: "המלך שלחני אליך, ששמע שיש לך בנים רבים, ומדוע אינך מקריב לו אחד מהם?"

באמת, שאלה…

יש גם לחץ חברתי: מש'  כהן כבר הקריבה, ומשפחת לוי הקריבה. ויש להם תעודות הוקרה, ואתה מאחור…

טוב, הוא לא יכול להחליט לבדו, קורא לאישתו.

תשמעי, זה המצב, הגיע הזמן, חייבים להחליט… אז את מי נמסור? ראובן עוזר לנו בשדה, אי אפשר לוותר עליו.

שמעון עצמאי, מתפרנס יפה, אי אפשר לגדוע את חייו.

יהודה לומד מקצוע, עתידו לפניו.

אשר… טוב אשר לומד בתלמוד תורה… עוד מעט הוא יחזור… תוכל לקחת אותו…

אמר הקב"ה: לא די שאתה מקריב לעבודה זרה, מכל בנים שיש לך אינך מקריב אלא את זה שלומד תורתי?!

"ותקחי את בניך ואת בנותייך אשר ילדת לי ותזבחי  להם לאכול"?!

 

 

הנמשל:

ומה זה נוגע אלינו? נוגע ועוד איך! אדם צריך לקבוע פגישה חשובה. למתי?

הבה נראה: על חשבון העבודה, אי אפשר. על חשבון הארוחה, וודאי שלא. על חשבון השינה? גם לא. ואז הוא נזכר, יש שיעור תורה, נבטלו פעם אחת… לא נורא…

והקב"ה אומר: מכל השעות ביממה, הקרבת את השעה שלי?! "עולם הפוך ראיתי"…

בגמרא אמרו, שלפני הולדתו של האדם נגזר עליו האם יהיה עשיר או עני, ואילו אם יהיה צדיק או רשע לא נגזר עליו מראש, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.

ההורים דואגים כל כך להקנות לבנם מקצוע שיבטיח את פרנסתו, בעוד שזו נקצבה ממרום ואין מעצור ביד ה' להושיע ברב או במעט. ואילו להצלחתו בתורה ולחוסן יראת שמים, שזה אך ורק ביד האדם, אינם דואגים  כל כך!

יושב האדם ומשוחח כל היום, ואינו מתעייף- קם להתפלל, ועייף?!

ואנחנו מה נענה בבית דין של מעלה!?

זוהי נקודה למחשבה…

Exit mobile version