מי שחרר את החבל?
מעשה בראש ישיבה מא"י שהלך לעשות קצת "שנורר" עבור הישיבה בחו"ל. הוא קיבל המלצות על הישיבה מכל גדולי הדור, וגם כתובות של יהודים עשירים נדיבים. ירד מהספינה בנמל, ומיד הלך עם כל המזוודות לכתובת הראשונה. היה זה בית ענק ומפואר, עם גינת נוי מדהימה, אגם ברבורים ובריכת שחיה. הוא נקש בדלת והוזמן להיכנס פנימה לפגוש
את האדון. הבית היה מלא ביצירות אמנות יקרות, רהיטים עתיקים, ומהתקרה השתלשלה נברשת קריסטל יקרה, שהיא לבדה בשוויה היתה יכולה לממן את הישיבה לעשר שנים.
ביום המדובר, המשרתים הכינו את הסלון לסעודה המפוארת, וערכו את השולחנות בכלי פורצלן יקרים ברוב פאר והדר. בינתיים, בעליית הגג מעל הסלון, הכין הרב דרשה מיוחדת. כאשר הוא קם, הבחין כי המכנסיים מעט גדולים עליו. הוא רצה לשים חגורה, ומשלא מצא חשב לקשור חבל (החליפה הגדולה תסתיר, וככה לא יפלו לו המכנסיים באמצע הדרשה). הוא הבחין בחבל שיוצא מהרצפה וקשור לו בקיר, חתך את החבל במידה הרצויה וקשר למכנסיו. באותה שניה שהרב חתך את החבל, מנורת הקריסטל נפלה מהתקרה על השולחן, נשברה לרסיסים, שברה את כל כלי הפורצלן ופצעה שני משרתים שהיו זקוקים לטיפול רפואי. וחודש אשפוז בבית חולים על חשבון הברון.
בעל הבית החליט שלא לומר מילה לרב, לסדר את הכל מהר לפני שכולם יגיעו ולהמשיך כאילו לא קרה דבר. העשירים הגיעו והרב ירד ודרש דרשה נפלאה. בעל הבית והאורחים תרמו סכומים נכבדים, הרבה מעבר למה שחשב להשיג, כך יכול היה לחזור לארצו כבר למחרת.
בבוקר, לאחר התפילה וארוחה כיד המלך, הרב הודה לבעל הבית על האירוח הנפלא, על תרומתו הנכבדה ועל כך שארגן את כל העשירים שתרמו מכל הלב. לפני שיצא מפתח הבית, המארח ביקש מהרב לראות את החגורה של הרב. כאשר ראה את החבל שכרוך סביב מכנסיו, התעקש שהרב ישלם דולר וחצי עבורו. הרב שילם וביקש להבין מדוע העשיר מתעקש על כך. העשיר לקח אותו לחדר צדדי, שם היו שברי קריסטל ושברי פורצלן, ואמר: "אתה חתכת את החבל שהחזיק את נברשת הקריסטל היקרה. הנברשת נפלה, נשברה, שברה את הכלי הפורצלן היקרים ופצעה קשה שני משרתים. עלות הנזק כשני מיליון דולר, ואני ביקשתי רק דולר וחצי שזה עלות החבל שקשרת למכנסיים במקום חגורה…
הנמשל:
כשאדם חוטא, אפילו אם מצטער אח"כ על חטאו, צריך הוא לדעת שהפגם שעשה אינו משפיע רק עליו על אישיותו והתנהגותו, אלא הדבר משפיע על כל העולמות כולם – מהעליון ביותר עד התחתון ביותר, כי זהו הכח שנתן הבורא ביהודי, שהוא כולל את כל העולמות ובזכות מעשיו משפיע עליהם טוב, או חלילה פוגם בהם. ולכן התשובה על חטאיו צריכה שתהיה בלב שלם ועם כוונה אמיתית לתקן את כל מה שפגם ועיוות בכל העולמות ובכך יתקן הכל.
ואל יאמר האדם: "איך אוכל לתקן כ"כ הרבה עולמות, ואני בריה כ"כ שפלה?", כי גם זה הוא חסד ה' יתברך, שכשם שיש בך כח לפגום בכל העולמות (ושם לא שואל אדם לפני חטאו איך יש לו כח גדול כ"כ לפגום בכל העולמות), כך נתן הקב"ה כח ביהודי לתקן את כל שעיוות בדרך הטובה ביותר בכל העולמות, והכל תלוי לפי כח כוונתו ומידת התשובה שהוא עושה.