מאן דאמר – מהות המנורה הטהורה
כְּשֶׁהַיְּוָנִים נִכְנְסוּ לַהֵיכָל, הֵם לֹא חִפְּשׂוּ רַק אֶת כְּלֵי הַזָּהָב הַמְפֹאָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ, אֶלָּא גַּם אֶת הַכַּדִּים הַקְּטַנִּים, מִתּוֹךְ מַטָּרָה מֻגְדֶּרֶת – לְטַמֵּא אוֹתָם וְלִגְרֹם לְכָךְ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בְּשֶׁמֶן טָהוֹר. "וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים" – הֵם לֹא לָקְחוּ אֶת הַשְּׁמָנִים, אֶלָּא "טִמְּאוּ" אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁשּׁוּב לֹא יַדְלִיקוּ אֶת הַמְּנוֹרָה, וְאִם בְּכָל זֹאת יַדְלִיקוּ – יִהְיֶה זֶה בְּשֶׁמֶן טָמֵא.
בֶּאֱמֶת עַל פִּי הַהֲלָכָה, נִתָּן הָיָה לְהַדְלִיק בְּשֶׁמֶן טָמֵא שֶׁהֲרֵי "טֻמְאָה הֻתְּרָה בְּצִבּוּר" (פסחים עז ע"א). יֵשׁ לְהָבִין מַדּוּעַ, אֵפוֹא, הָיָה צֹרֶךְ בְּנֵס חֲנֻכָּה, כְּפִי שֶׁמְּתָאֶרֶת הַגְּמָרָא (שַׁבָּת כא ע"ב): "וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי, וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד. נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים", וַהֲרֵי יְכוֹלִים הָיוּ לְהַדְלִיק בְּשֶׁמֶן טָמֵא?
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַדְלָקָה בְּשֶׁמֶן טָהוֹר לְבֵין הַדְלָקָה בְּשֶׁמֶן טָמֵא, הַשֶּׁמֶן הוּא אוֹתוֹ שֶׁמֶן וְהוּא דּוֹלֵק וּמֵפִיץ אֶת אוֹתוֹ הָאוֹר?
אִם הַיְּוָנִים טָרְחוּ "לְטַמֵּא אֶת כָּל הַשְּׁמָנִים", כַּנִּרְאֶה שֶׁהֵם יָדְעוּ מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים! כַּנִּרְאֶה שֶׁהֵם הֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל עָצוּם בֵּין אִם הַהַדְלָקָה תִּהְיֶה בְּשֶׁמֶן טָהוֹר לְבֵין אִם הִיא תִּהְיֶה בְּשֶׁמֶן טָמֵא…
כְּדֵי לְבָאֵר אֶת הָעִנְיָן יֵשׁ לְהָבִין, בַּמִּישׁוֹר הָעֶקְרוֹנִי, אֶת מַשְׁמָעוּת הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה, וְאֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הָעֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּיִשְׂרָאֵל.
♦♦♦♦♦♦
אוֹר רוּחָנִי שֶׁהִשְׁפִּיעַ עַל כָּל יְהוּדִי
הַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה אֵינָהּ מִסְתַּכֶּמֶת בְּמִצְוַת הַדְלָקָה גְּרֵידָא. הַהַדְלָקָה מוֹרִידָה הֶאָרָה מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל.
כְּשֶׁאַהֲרֹן הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה לְמַטָּה, בָּעוֹלָם הַזֶּה, "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה – הָעֶלְיוֹנָה – הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ". הָיָה נִדְלָק אוֹר רוּחָנִי בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אוֹר שֶׁהָיָה מֵאִיר וּמַשְׁפִּיעַ עַל כָּל יְהוּדִי. הוּא הָיָה נִכְנָס לְלִבּוֹ, לְמֹחוֹ, וּמַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁפַע שֶׁל רוּחָנִיּוּת, קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה.
לְפִיכָךְ הָיְתָה חֲשִׁיבוּת עֶלְיוֹנָה לְכָךְ שֶׁאַהֲרֹן יַדְלִיק בְּשֶׁמֶן מְיֻחָד, "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר", שֶׁמֶן שֶׁנַּעֲשָׂה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי הַהַדְלָקָה הַטְּהוֹרָה הַזֹּאת, יִתְעוֹרְרוּ הָאוֹרוֹת הָרוּחָנִיִּים הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ קְדֻשָּׁה בְּלֵב כָּל יְהוּדִי.
כָּל יְהוּדִי יָכוֹל הָיָה לְהַרְגִּישׁ בַּקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת! כְּאִלּוּ "מַשֶּׁהוּ מְדַבֵּר" מִתּוֹכוֹ, מִבִּפְנִים. הַ"מַּשֶּׁהוּ" הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא הַהֶאָרָה הָרוּחָנִית שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. כָּל זֶה אֵרַע כְּתוֹצָאָה מֵהַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה, בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, עַל יְדֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
זוֹהִי פֵּשֶׁר הָעֵדוּת שֶׁהָיְתָה בַּנֵּר הַמַּעֲרָבִי עַל כָּךְ שֶׁ"שְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל", מִשּׁוּם שֶׁכָּל יְהוּדִי הָיָה זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַהֶאָרָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהָיָה זוֹכֶה לִהְיוֹת מֻשְׁפָּע מִמֶּנָּה שֶׁפַע שֶׁל קְדֻשָּׁה, שֶׁפַע שֶׁל טָהֳרָה. בְּהַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה, בַּד בְּבַד עִם הַפְּעֻלָּה הַגַּשְׁמִית, הָיְתָה גַּם פְּעֻלָּה רוּחָנִית, וְהִיא הִיא הָעֵדוּת שֶׁשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בְּיִשְׂרָאֵל.
♦♦♦♦♦♦
"שִׁיטַת הָעֲבוֹדָה" שֶׁל הַיְּוָנִים
הַיְּוָנִים הָלְכוּ לִלְמֹד…
הֵם לָמְדוּ וְיָדְעוּ כִּי סוֹד כֹּחוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי נָעוּץ בְּרוּחָנִיּוּתוֹ. הָרוּחָנִיּוּת הַמַּגִּיעָה אֲלֵיהֶם מֵהַמְּנוֹרָה הַטְּהוֹרָה, הִיא שֶׁמְּיַחֶדֶת אוֹתָם מִכָּל הָעַמִּים, וְהִיא שֶׁהוֹפֶכֶת אוֹתָם לְעַם סְגֻלָּה. הֵם לָמְדוּ וְהֵבִינוּ, כִּי אִם יַצְלִיחוּ לִפְגֹּעַ בָּרוּחָנִיּוּת הַזֹּאת, עַם יִשְׂרָאֵל יַהֲפֹךְ לִהְיוֹת עַם כְּכָל הָעַמִּים, וְכָךְ יַצְלִיחוּ לחסלו, חלילה.
וְהֵם עָבְדוּ בִּתְבוּנָה רַבָּה, "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ" (תְּהִלִּים פג, ד). הֵם פָּנוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל "בִּידִידוּת" וְאָמְרוּ:
– כֻּלָּנוּ אַחִים, בְּנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן. מַדּוּעַ אַתֶּם מִתְרַחֲקִים מִן הַגּוֹיִים? הָבָה נָדוּר יַחְדָּיו בְּאַהֲבָה וּבְאַחְוָה, נַעֲסֹק בְּיַחַד בְּמִסְחָר, "וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד"…
– מָה רַע לִלְמֹד שָׁפוֹת? הַשָּׂפוֹת מְקַשְּׁרוֹת וּמְגַשְּׁרוֹת בֵּין בְּנֵי אָדָם… קְצָת סְפּוֹרְט, קְצָת תַּרְבּוּת, קְצָת מוּזִיקָה, תּוֹרְמִים לִבְרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ… נֶפֶשׁ בְּרִיאָה בְּגוּף בָּרִיא הוּא דָּבָר חִיּוּבִי… וּמַה מְשֻׁבָּח יוֹתֵר מִקּוֹנְצֶרְט שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּבִנְיַן הָאוֹפֶּרָה הַמְפֹאָר, וּמֵהַאֲזָנָה לַתִּזְמֹרֶת הַפִילְהַרְמוֹנִית הַמְּנַגֶּנֶת יְצִירָה פִּלְאִית שֶׁל מוֹצָרְט אוֹ בָּאךָ? "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ"…
וְכָךְ הֵם עָבְדוּ בְּתִּחְכּוּם רַב. הֵם הִשְׂכִּילוּ הֵיטֵב לְהָבִין כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבֹא אֶל עַם יִשְׂרָאֵל בְּכֹחַ. אֶל עַם יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לָבֹא בְּחָכְמָה, בְּתִּחְכּוּם, וְלִפְגֹּעַ אַט אַט בָּרוּחָנִיּוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִיא מְקוֹר עָצְמָתָם וְסוֹד כֹּחָם.
וְכָךְ הֵם כָּבְשׁוּ כִּמְעַט אֶת כָּל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית. רֹב רֻבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים הֻשְׁפְּעוּ לְרָעָה מִתַּרְבּוּת יָוָן, וְחָדְלוּ לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. אַךְ הַיְּוָנִים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בָּזֹאת! לֹא הָיָה לָהֶם דַּי בְּרֻבּוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי. הֵם רָצוּ אֶת כֻּלּוֹ! וְהֵם רָדְפוּ בַּחֲמַת זַעַם אֶת אוֹתוֹ מִעוּט יְהוּדִי "שֶׁהֵעֵז" לִשְׁמֹר עַל רוּחָנִיּוּתוֹ וְיַהֲדוּתוֹ. בְּאֶמְצָעוּת חֲקִיקַת גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הֵם זָמְמוּ לְהַגִּיעַ אֶל כֻּלָּם. אַךְ, אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ. הַיְּוָנִים עָמְדוּ בִּפְנֵי "בְּעָיָה קָשָׁה", בְּעָיָה שֶׁעֲלוּלָה לְשַׁתֵּק לָהֶם אֶת כָּל הַתָּכְנִית, וּלְהָשִׁיב אֶת כָּל הַמַּצָּב לְקַדְמוּתוֹ…
הַמְּנוֹרָה! הַדְלָקָתָהּ בְּטָהֳרָה! הַהֶאָרָה הָרוּחָנִית הַיּוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם בִּזְמַן הַדְלָקָתָהּ!
בָּרֶגַע שֶׁיֻּדְלַק הַשֶּׁמֶן הַטָּהוֹר – תֵּרֵד מִשָּׁמַיִם הֶאָרָה, שֶׁתַּקִּיף אֶת הַלֵּב, הַמֹּחַ, הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת שֶׁל כָּל יְהוּדִי. לְפֶתַע הוּא יַרְגִּישׁ קוֹל פְּנִימִי שֶׁמְּדַבֵּר אֵלָיו, שֶׁקּוֹרֵא לוֹ: "מָה אִתְּךָ? תִּרְאֶה מַה שֶּׁקּוֹרֶה לְךָ? הָפַכְתָּ לִהְיוֹת כְּגוֹי גָּמוּר, מְחַלֵּל שַׁבָּת וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת… תִּתְעַשֵּׁת, תֵּחָלֵץ חוּשִׁים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה!"
"נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם" (מִשְׁלֵי כ, כז) – בְּכֹחוֹ שֶׁל נֵר ה' לְהָאִיר אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, בַּאֲשֶׁר הוּא! לְפִיכָךְ עָשׂוּ הַיְּוָנִים מַאֲמָץ עֶלְיוֹן לְטַמֵּא אֶת כָּל הַשְּׁמָנִים. הֵם תָּרוּ אַחֲרֵי כָּל כַּד קָטָן שֶׁל שֶׁמֶן זַיִת טָהוֹר בְּמַטָּרָה לְטַמֵּא אוֹתוֹ! וְאָז מָה? הַיְּהוּדִים יַדְלִיקוּ בְּשֶׁמֶן טָמֵא! שֶׁהֲרֵי "טֻמְאָה הֻתְּרָה בְּצִבּוּר", וְיוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה גַּם בְּהַדְלָקָה בְּשֶׁמֶן כָּזֶה.
אֲבָל… וְכָאן מַגִּיעַ הָ"אֲבָל" הַגָּדוֹל: הַהֶאָרָה הָרוּחָנִית הָעֶלְיוֹנָה, הַיּוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם, וּמַשְׁפִּיעָה שֶׁפַע שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה לְלִבּוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי – הַהֶאָרָה הַזּוֹ לֹא תִּהְיֶה! הֶאָרָה כָּזוֹ יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם רַק כַּאֲשֶׁר הַהַדְלָקָה מִתְבַּצַעַת בְּשֶׁמֶן טָהוֹר, בְּ"שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר".
♦♦♦♦♦♦
נֵס חֲנֻכָּה – שֶׁהַהַדְלָקָה נֶעֶשְׂתָה בְּשֶׁמֶן טָהוֹר
הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁל חֲנֻכָּה הָיָה, שֶׁנִּמְצָא כַּד קָטָן שֶׁל שֶׁמֶן טָהוֹר, חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנַעֲשָׂה בּוֹ נֵס שֶׁהִסְפִּיק לִשְׁמוֹנָה יָמִים, עַד שֶׁהֵכִינוּ שֶׁמֶן אַחֵר טָהוֹר, וְכָךְ הִדְלִיקוּ אֶת הַמְּנוֹרָה, כָּל אוֹתָם הַיָּמִים, בְּשֶׁמֶן טָהוֹר.
וּמַה קָּרָה? הַהַדְלָקָה בְּשֶׁמֶן הַטָּהוֹר הֵצִיפָה אֶת הַלְּבָבוֹת בְּהֶאָרָה שֶׁל קְדֻשָּׁה, וְגַם אוֹתוֹ חֵלֶק נִכְבָּד מֵעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָלַךְ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים, וְנִסְחַף אַחֲרֵי תַּרְבּוּת יָוָן וְתוֹעֲבוֹתֶיהָ, הִתְעוֹרֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהִצְטָרְפוּ לְקֹמֶץ הַחַשְׁמוֹנָאִים, בְּרָאשׁוּת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו, לְמִלְחֶמֶת חָרְמָה נֶגֶד הַיְּוָנִים. כָּל זֶה בִּזְכוּת פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַקָּטָן, הַטָּהוֹר, שֶׁהֵאִיר אֶת הַנְּשָׁמוֹת הָאוֹבְדוֹת וְהֵשִׁיב אוֹתָן לְכוּר מַחְצַבְתָּן.
וְכַאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ שָׁב אֶל כּוּר מַחֲצַבְתּוֹ, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם – הַקָּבָּ"ה נִלְחָם עֲבוּרָם, וּמְעַטִּים וְחַלָּשִׁים יְכוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עַל רַבִּים וְגִבּוֹרִים. אֶחָד יִרְדֹּף אֶלֶף, וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה. הַקָּבָּ"ה נוֹסֵךְ כֹּחוֹת מְיֻחָדִים, "מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ", וְהֵם מַצְלִיחִים לְהָבִיס אֶת אוֹיְבֵיהֶם הַקָּמִים בִּפְנֵיהֶם. כָּךְ הוּבְסָה הָאִמְפֶּרְיָה הַיְוָנִית עַל יְדֵי קֹמֶץ קָטָן שֶׁל יְהוּדִים. "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן".
הִנֵּה כִּי כֵן, כָּל אוֹתָם יְהוּדִים שֶׁהַיְּוָנִים עָמְלוּ עֲלֵיהֶם קָשׁוֹת, וְלִמְּדוּ אוֹתָם תַּרְבּוּת יְוָנִית, וְחָכְמָה וּפִילוֹסוֹפְיָה יְוָנִית, ובנו לָהֶם מִגְרְשֵׁי סְפּוֹרְט וּבָתֵּי תֵּיאַטְרָאוֹת, וְ"שִׁחְרְרָה" אוֹתָם מֵהַ"פְּרִימִיטִיבִיּוּת" שֶׁלָּהֶם – כֻּלָּם, כֻּלָּם, חָזְרוּ אֶל כּוּר מַחְצַבְתָּם, וְלָחֲמוּ בְּכָל הָעֹז וְהַתַּעֲצוּמוֹת בַּיְּוָנִים!
כָּל זֹאת יַעַן כִּי הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית לְעוֹלָם לֹא תִּכְבֶּה! כַּמָּה שֶׁיַּעַמְלוּ "לְכַבּוֹת" אוֹתָהּ – הִיא לֹא תִּכְבֶּה! "יִשְׂרָאֵל – אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא – יִשְׂרָאֵל הוּא" (סַנְהֶדְרִין מד ע"א). "תְּדַבֵּר" אֶל הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ – וְהִיא תָּשׁוּב וְתִבְעַר, תַּעֲזֹב אֶת כָּל הַבְלֵי עוֹלָם וְתָשׁוּב לְיוֹצְרָהּ.
(נלקט מספרו של הגר"ר אלבז שליט"א – "משכני אחריך", שיוצא לאור עולם בימים אלו).