מאן דאמר – אני חומה – זו תורה
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה" (בראשית לב, ד-ה).
דרשו רבותינו (מדרש אגדה, הובא ברש"י) עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים. וצריך להבין, עשו בא עם ארבע מאות איש גיבורי חיל במטרה לעשות חלילה שפטים ביעקב ובניו, ומה יעקב שולח לומר לעשו? "עשו, דע לך – עם לבן גרתי, ושמרתי תרי"ג מצוות".
ונשאלת השאלה, מה לו לעשו אם יעקב שמר תרי"ג מצוות או לא, הרי הוא בא להילחם עמו כעת, וכיצד יפחיד וירתיע אותו הבשורה ששמר יעקב תרי"ג מצוות, מדוע טענה זו של יעקב תמנע ותעצור את עשו מלצאת נגדו למלחמה?
אדרבה להיפך, אם שמר יעקב תורה ומצוות כנראה שלא גוייס למילואים ולא התאמן באומניות לחימה, ואם כן ודאי חושב עשו שיצליח במלחמה כנגד יעקב, בפרט כשבא עם כל פמליא דיליה, כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה (שיר השירים ג, ח), כולם בדרגת אלוף, אין אפילו אחד סגן אלוף או אלוף משנה… אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף אוֹמָר, אַלּוּף צְפוֹ, אַלּוּף קְנַז.. אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם (בראשית לו, טו-מג), כולם אלופים!
אלא רבותינו מבארים שהזכיר לו יעקב אבינו לעשו את מה שאמר יצחק אביהם: "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (בראשית כז, כב), כל זמן שקולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אין ידי עשו יכולות לשלוט בהם, וכשאין קולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הידיים ידי עשו (בראשית רבה סה, כ, איכה רבה -פתיחות).
רק אם אין את קולו של יעקב אז ידי עשו שולטות – וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ (בראשית שם, מ), אמר לו יצחק לעשו אם ראית יעקב אחיך פורק עול של תורה מעל צוארו, אתה יכול לו (פסיקתא פרשת תולדות), אבל אם יעקב "אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז), אם קולו מהדהד בתורה ובמצוות אין ידי עשו יכולות לשלוט.
לכן אמר לו יעקב לעשו: "דע לך אחי, קיימתי את כל תרי"ג המצוות בבית לבן ולא למדתי ממעשיו הרעים, כל מצווה שבאה לידי קיימתיה במסירות נפש, ולכן אינך יכול עלי, ואיני צריך לפחד ממך כלל ועיקר!"
"אם הנך חושב שנחלשתי באמונה, בתורה, או בעשיית המצוות והידיים כבר ידי עשו – אתה טועה, אע"פ שלבן ניסה למנוע אותי מעשיית המצוות לא שמעתי בקולו, לא הקלתי בקולו של יעקב, אלא הקול נשאר חזק ועומד, קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף (דברים ה, יט), שמרתי תרי"ג מצוות ולא למדתי ממעשיו הרעים של לבן, ולכן צריך אתה לפחד ממני, כיון שלא תוכל עלי!"
ולגופו של דבר, כיצד לא השפיע על יעקב אבינו חברתו של לבן הרשע ובניו, הרי דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו (רמב"ם דעות פ"ו ה"א), ואוי לרשע ואוי לשכנו (סוכה נו ע"ב).
אלא אפשר להסביר זאת באופן שכלי, אדם מתפעל מהשני בזמן שחושב שהוא אדם גדול וחשוב, אך אם האדם השני אינו נחשב בעיניו, הוא אינו מתפעל ממנו ולא לומד ממעשיו.
יעקב אבינו מעיד ש "וַיְהִי לִי" -לבן היה בעיניי כמו "שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה" – הוא היה חשוב בעיני כמו שור וחמור, עבד ושפחה, ולכן לא למדתי ממעשיו! יעקב אבינו היה בז למעשיו המושחתים של לבן הרשע ובני ביתו ולכן לא למד והתפעל ממעשיו.
♦♦♦♦♦♦
בזמן שישראל עוסקים בתורה ובמצוות – עושים רצונו של מקום, אין שום אומה ולשון יכולה עליהם (ילקוט שמעוני כי תשא רמז שצ"א). גם אומות העולם יודעים את הסוד הזה, ולכן תחילת מלחמתם בבתי כנסיות ומדרשות לגרום שלא ילמדו תורה ויתפללו.
אך תהילות לא-ל ברוך הוא, עם ישראל לא הקל בקולו של יעקב, ולכן ידי עשו נכרתות, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ (דברים לב, מג), תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן (שמות טו, טז), וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד (ירמיה ל, י), אמן.
♦♦♦♦♦♦
סוד הצלחת הרוע בעולם
"וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם" (בראשית לב, ל).
לכאורה לא מובן, מדוע כל כך חפץ יעקב לדעת את שמו של המלאך – שרו של עשו (מדרש אגדה). אמנם התשובה היא שיעקב לא שאל סתם לשמו של המלאך, אלא ניסה להבין במה מצליח לנצח ולכבוש בני אדם, מה סוד הצלחתו, כיצד כובש בני אדם ומפתה אותם לעבור עבירה?
אמר לו המלאך: לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, השם שלי זה "אל תשאל"- אל תשאל שאלות, בוא אחרי בלי לדבר. יהיה לך טוב, אתן לך הכל.. כך מצליח יצר הרע למשוך ולפתות בני אדם, כיון שיודע שאם יתחילו לחקור ולשאול הם יגלו את רמאותו ויראו שאין בו כלום, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם (בראשית לז, כד), מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ (בראשית רבה פד, טז).
משל למה הדבר דומה? לאדם שתופס דבר בידו וזועק "כל מי שצריך, יש לי פה ביד דבר נפלא שיעזור לכם..", אנשים ניגשים אליו בסקרנות ואומרים: "מה יכול להיות לך ביד, תגיד?".
"אל תשאלו! אתה רוצים? תבואו!"
ובני אדם רודפים והולכים אחריו, הולכים והולכים, ובסוף להיכן הוא מוביל אותם? למורד, בור עמוק שאין אפשרות לעלות ממנו. ולאחר מכן פותח את ידיו ומראה להם שלא היה בהם כלום! הוא עולה מהבור באמצעות הכנפיים שלו, אך כל האנשים שהלכו אחריו שולל נשארים שם..
כך עושה יצר הרע, צוחק מכולם, גורם לאדם לעבור עבירות ולאחר מכן עולה ומשטין עליו בשמים. ומצליח לכבוש את בני האדם בכך שמורה להם לא לשאלות שאלות, לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, בוא אחרי, מה שאתה רוצה תקבל…
♦♦♦♦♦♦
שרו של עשיו התגושש עם יעקב אבינו, אך זו לא הייתה מלחמת האבקות גשמית או האבקות חופשית, אלא מלחמת האבקות דתית, מלחמה על הדת, על התורה ועל היראה. מי ישאר בסוף, מי ישרוד. וזו המלחמה שתהיה בעקבתא דמשיחא, בסוף הגלות, מלחמת התורה הקדושה והטהרה נגד הבלי העולם, האפיקורסות והמינות.
שרו של עשיו נילחם ביעקב, אך לא הצליח נגד הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב (בראשית כז, כב) – לומדי התורה הקדושה, קול התורה מהדד בעוז ובגאון, עולם התורה מתעצם מיום ליום, הישיבות גדלות ותלמודי התורה מתמלאים מפה לפה, אך דרך אחרת יש לו, "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ"- אלו התמכין דאורייתא (זוה"ק וישלח, דף קס"ה ע"ב), העוסקים במלאכה ומחזיקים בכספם את לומדי התורה הקדושה. ופעמים שמצליח השטן לנגוע בכף ירך יעקב, בתומכים בתורה, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ, ואם אין קמח, חלילה וחס גם אין תורה (אבות פ"ג מי"ז).
אולם אם יש תורה ודאי שיהיה גם קמח, ולבסוף שום דבר לא יוכל לנצח את התורה הקדושה! יהי רצון שנמשיך להגות בתורה הקדושה ולקדש שם שמים ברבים, לקראת הגאולה השלימה, אמן.