לעשות מה שמוטל עלינו

אנחנו אוהבים שנוח לנו וקל, בדורנו רגילים שהכל אינסטנט. הכל מהיר וקל.

רוב האנושות עוסקת במרדף אחר הנוחיות – בקריירה, בסוגי מכוניות, בבתים גדולים… בדורנו אנשים רבים מתייחסים להתחייבויות שלהם כאל עול מכביד . האמנם?

מעשים טובים והרגשה טובה

לפנינו דוגמה כיצד מילוי חובה יכול לגרום להנאה ולא רק לתחושת אחריות כבדה:

אתה עומד בתור לקופה בסופרמרקט, והפקיד מחזיר לך יותר מידי עודף. אתה מחייך בגאווה ומחזיר את הכסף המיותר. כיצד אתה מרגיש? כמו מיליונר! עשית את הדבר הנכון. אתה אדם טוב!

בואו נכניס את ההישג הזה לפרופורציה. נו, אז נמנעת מלגנוב כמה אגורות. משהו כל כך פשוט, כל כך מובן מאליו, ובכל זאת אתה מרגיש גיבור. עד כדי כך ההנאה הזאת ערבה לחיך. טעימה קטנה ממנה גורמת לך להרגיש מצוין – מלא באנרגיה.

עכשיו בוא נדמיין שאתה יושב על ספסל בגינה. מישהו עובר לידך ומעטפה נושרת לו מהכיס. אתה אומר לו: "סליחה אדוני, נפלה לך המעטפה הזאת".

הוא אומר "הוי, אלוקים! הצלת את החיים שלי. אני לא מאמין. אתה יודע מה יש במעטפה? כל החסכונות שלי! אם הייתי מאבד אותם הייתי יוצא מדעתי!". איך אתה מרגיש עכשיו? לא יאמן! אתה לא סתם מחזיר עודף מיותר; אתה הצלת בפועל את החיים של הבנאדם!

דוגמאות אלה מביאות בפנינו שיעור מאלף – אם מילוייה של חובה אנושית פשוטה וטריוויאלית מביא עימו הנאה רבה כל כך, ודאי שישנה הנאה גדולה לאין ערוך במילויין של חובות קשים ותובעניים יותר!

תהיה טוב – לטובתך

מדוע קיים בנו רצון חזק כל כך להיות טובים? משום שהתפישה העצמית של "אני אדם טוב" היא צורך חיוני עבור כל בן אנוש – זהו הבסיס להערכה עצמית חיובית, ולביטחון עצמי בריא. זהו כוח שמאפשר לך לחיות עם עצמך. אם אדם אינו מסוגל לתפוש את עצמו כ"אדם טוב", הוא מאבד הרבה מרצון החיים שלו.

חשוב על כך: כשאתה עוזר לשכנה זקנה לחצות את הרחוב, היא אמנם נהנית מעזרתך, אבל תחושת הסיפוק שלך תהיה הרבה יותר גדולה! כשאתה קולט מהי עוצמת האנרגיה שאתה מקבל מעשיית מעשה טוב אחד, אתה מתקשה להבין למה אנשים לא עוסקים בעזרה לזולת כל היום…

נגיד שאתה בחופשה שנתית. אתה מחליט להצטרף לקבוצה שיוצאת לשיט לאורך הירקון. הסירה מתקדמת אט אט, ואתה יושב רגוע ומתבונן בצמחיה הצפופה על הגדה. לפתע אחד האנשים נופל מהסירה. הוא לא יודע לשחות… הוא מתחיל לטבוע. אתה קופץ אל תוך הירקון – הירוק והמטונף – אבל לא אכפת לך, אתה מנסה להציל חיים. אתה תופש אותו, הוא נאבק… אתה צולל בתוך מי המדמנה… סוף סוף הוא מפסיק להשתולל, אבל עכשיו הוא כבד כמו עופרת… אתה נושא אותו בכל כוחותיך… אתה מתנשם ומתנשף, המים מצחינים.

לבסוף, לאחר מה שנראה בעיניך כנצח, אתה מצליח לסחוב אותו אל החוף. האנשים כבר מחכים לך שם כדי להושיט יד. אמבולנס מגיע ואוסף את הטובע לבית החולים. הוא משתעל, ויורק מים מלוכלכים, אבל הוא חי – הוא יהיה בסדר. אתה חוזר לבית המלון ומתקלח עשרים פעם כדי להיפטר מריח הביוב. ואז אתה מבטיח לעצמך: "למקום הזה אני לא חוזר בחיים!".

30 שנה ו-100 חופשות לאחר מכן – מהי החופשה שאותה אתה זוכר בצורה הטובה ביותר? איזה מקרה תעלה בזיכרונך בהנאה מרובה ביותר? על איזו חוויה תספר הכי הרבה פעמים? אותה פעם שבה קפצת מהסירה והצלת חיים של אדם!

ארבעים ושמונה הדרכים אומרות: בחשבון הסופי, עשיית הטוב היא תמיד ההנאה הגדולה ביותר.

הפטנט אם כך, הוא להתמקד במה שיוצא לנו ממילוי התחייבויותינו השונות. במקום פשוט "לזרוק את עצמך" אל תוך ההתחייבות, התכונן אליה מתוך מבט חיובי. שאל את עצמך: "איזו הנאה תהיה לי מכך שאעשה זאת?".

ואז, לאחר שאתה משלים את המשימה, עצור ליהנות מהמעשה: "עכשיו אני מרגיש טוב! איזו תחושה של סיפוק!". שמור לעצמך זיכרון נעים מהנאה זו, על מנת שתוכל להשתמש בו ככוח מניע ומעודד לקראת הפעם הבאה.

כצעד מעשי – התחל לתכנן עשיית מעשים טובים: טלפן לחבר שזקוק למעט עידוד, צא וערוך קניות עבור חבר חולה, נסה לסייע לחבר במציאת עבודה… כשאתה עושה דברים כאלה, האם ההערכה העצמית שלך לא מזנקת כלפי מעלה?

לראות את עצמך כ"טוב", הוא דלק שמניע את מכונת החיים שלך ומושך אותך החוצה מהמיטה בבוקר.

זכויות מול חובות

חז"ל אמרו: "גדול המצווה ועושה, משאינו מצווה ועושה". כלומר, מי שעושה דבר משום שצריך לעשותו, עולה על מי שעושה, אפילו את אותו דבר, משום שהוא רוצה לעשותו. מדוע? משום שכאשר אתה מחויב לעשות משהו, השאיפה הטבעית שלך לחירות מעוררת אצלך התנגדות פנימית. ולכן, אם אתה מתגבר על אותה התנגדות ובכל זאת עושה את המעשה הטוב – אתה הופך לאדם גדול יותר.

חשוב לחנך את הילדים למלא את ההתחייבויות שלהם כבר מגיל צעיר. בכדי לוודא שהם אכן מפיקים את הלימוד הנכון ממעשיהם. כדאי לעצור את הילד לאחר שעשה מעשה טוב ולשאול אותו "איך אתה מרגיש עכשיו?". ואז לשאול אותו: "אתה מוכן למכור את השמחה שיש לך מהמעשה הטוב? לא ולא!". כך מומחש לילד הערך הרב של עשיית הטוב.

ערוך לעצמך רשימה מהן חובותיך: לאלוקים, למין האנושי, לחברה, לחברים, למורים, לעצמך. ואז – תיהנה למלא אותן.

כשהאדם אופטימי ומלא שמחת חיים, האנרגיה שלו מתפשטת.

גם אושר הוא חובה. החברה המערבית חושבת שאושר הוא רשות ("אם אני רוצה להיות בדכאון, זאת זכותי המלאה). אבל באמת, להיות שמח משמעותו להתחשב בסובבים אותנו. כשהאדם אופטימי ומלא שמחת חיים – האנרגיה שלו מתפשטת. ובאותה מידה – אם האדם אומלל הוא מפזר סביבו אומללות.

נתאר לעצמנו איך היינו מרגישים אילו ההורים והחברים שלנו היו תמיד עצובים. האם היינו מצליחים לשמור על אופטימיות ושמחה? האם לא היינו נמשכים למטה בעקבותיהם? אם כך, למד להעניק לאחרים את אותה שמחה שהיית רוצה לקבל בעצמך.