התבטא פעם רבינו בעל "הקהילות יעקב" הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי "הסטייפלר" זצ"ל ואמר: "יודע אני מכמה שנעשו גדולי תורה דווקא בזכות זהירותם להקפיד על הלימוד בימי בין הזמנים", מה שמלמד אותנו כבני תורה, על הפוטנציאל הרוחני המיוחד שמהווה תקופת 'בין הזמנים' עבור אלו היודעים להעריך את חין ערכה וליטול מהם ברכה וכוחות רוחניים וגשמיים לקראת ימי הרחמים והסליחות הבאים עלינו לטובה.
בשורות הבאות נתאר גרגרים מועטים ורגעי הוד מזיו הטרקלין, תיאורים ומעשי רב משולחנם של מלכים: על ימי התעלות בחיק הבריאה; כיצד נראתה תקופת בין הזמנים במחיצתם של גדולי ישראל שיצאו למנוחה כדי להחליף כוח ולהתרענן כדי לתת מעט לגופם המזוכך והרוחני את חלקו הדל ולקיים את חובת "ונשמרתם לנפשותיכם" " כדי שיוכלו לשוב לעבודת קודשם הרוחנית ביתר שאת – ככתוב: "וקווי השם יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו".
מרן החזו"א: "אני מרגיש בחום השרב רק עד שאתעמק בדבר הלכה"
ראשית נפתח בתיאורים מנופשו של גאון הדורות, מרן בעל "החזון איש" בצפת לפני כשבעים שנה ומעלה מהם כפי שתועדו מכלי ראשון:
סיפר איש החסד הרב רפאל הלפרין ז"ל:
"מרן ה"חזון איש" הגאון רבי אברהם ישעי' קרליץ זצ"ל, נהג במשך מספר שנים להצטרף אל משפחתנו כשנסענו לעיר צפת לנופש קיץ. זה היה לאחר שתלמידו של החזון איש הגאון רבי שמואל גריינמן זצ"ל סיפר לאבי הנגיד איש החסד, ר' יעקב הלפרין ז"ל (מי שנודע כיד ימינו של החזון איש א.ח.) שהחזון איש הגיע לאפיסת כוחות ונתקף חולשה גדולה. הרב גריינמן הביע דעתו, כי מן ההכרח שרופא יגזור עליו מנוחה באתר נופש, אחרת לא ייפנה משגרת חייו (שכידוע היו מקשה אחת של תורה) ועצתו היא כי מאחר ומשפחתנו עומדת לצאת לנופש קיץ בצפת, נצרף אלינו את החזון איש לאחר שייבדק אצל רופא שיבהיר לו כי המנוחה חיונית לבריאותו.".
"כבר למחרת הביא אבי את רופא המשפחה שלנו, את ד"ר קריגר מתל אביב, אל החזון איש. משבדק את הרופא את החזון איש קבע, כי הוא לקה במערכת העיכול ואכן הוא עומד על סף כוחות, ומשום כך הוא חייב במנוחה מיידית. כשהזמין אבי אחר-כך את החזון איש להצטרף אלינו לנפישה בצפת, קיבל את ההצעה. לצפת נסענו במכונית המשפחה וראה זה פלא: במשך כל הנסיעה מבני ברק עד צפת ישב החזון איש מכונס בעצמו ושקוע במחשבותיו ולא הוציא הגה מפיו. החזון איש היה שתקן מטבעו ופעם אמר, שהשתיקה היא "מום" במשפחתו".
"אל הנופש לצפת, נטל עימו החזון איש מביתו מזוזה כשרה, שנכתבה על פי הכרעותיו להלכה בעניין צורת היו"ד שבאות צד"י, כדי לקבעה בדרך עראי בדלת האכסניה שהוא עתיד להתגורר בה בלי שיזדקק לבדוק את מזוזתו של בעל הדירה. כמנהגו בכל מקום, גם כאן השתדל לעלות לתורה ולצאת ידי חובת הקריאה רק מתוך ספר תורה שנכתבה בו האות צד"י כנוסח אשכנז. "החזון איש ואבי, מתאר ר' רפאל הלפרין שוחחו כל יום שעות רבות. פעם אמר אבי לחזון איש כי השרב מעיק עליו מאוד. אמר לו החזון איש: "ואני מרגיש בחום רק עד שאתעמק בדבר הלכה – ולא עד בכלל". (א')
'דברי אלוקים חיים' במשעולי הר הכרמל
ומכאן נעבור אל חצרו של הרבי הקדוש מגור בעל ה"בית ישראל" זי"ע ואל הסיפורים המופלאים מימי "הנופש" שעשה באווירא דארץ ישראל כפי שסופרו על ידי אנשי ביתו:
"ימי שהותו של מרן בעל האדמו"ר בעל ה"בית ישראל" מגור זצוק"ל בנאות קיט, היו למקורביו ולאנשי ביתו ימי חג והתעלות הנפש. מהם שהזכירו את המובא בספרים הקדושים בשם המגיד ממזריטש זי"ע בענין ימי 'בין המצרים' כי כשהמלך בביתו, אימתו מוטלת סביבו ולא כל איש יכול לבוא לפניו, אבל כשיוצא מפלטרין שלו ושוהה בדרכים רחוקות קרוב הוא לכל קוראיו". האנשים שהיו כרוכים אחריו באשר ילך, בלי יכולות להיפרד, חיפשו ומצאו תמיד מקומות אכסון בסביבה הקרובה, כדי שיוכלו להתבשם אז במחיצתו. מהם שנכנסו אצלו לעיתים מזומנות, כדי לשמוע דברי אלוקים חיים, או הצטרפו אליו בהליכתו שהיה מרבה בה מטעמי רפואה.
"היו אלה טיולים נפלאים בחיק הבריאה, בין תועפות הרים, כשמסביב הכול עטוף שלווה ומפי קדשו נושרים מרגליות תורניות ולקחי מוסר בשפע ללא הפוגה. פניני חסידות, סיפורי צדיקים, ואמרות טהורות שתכליתם אחת ויחידה – חינוך, הדרכה, להלהיב הלבבות ליראות שמים. דיבוריו הקדושים, מציינים מקורביו, היו בדרך כלל מכוונים ומתאימים במיוחד לאנשים שהיו מצויים בקרבתו בעת הטיול. אמנם אח"כ עברו מפה אל פה גם במקהלות החסידים שבעיר".
לילה מן הלילות במשעולי הכרמל בחיפה. השעה קרובה לעלות השחר. היקום כולו ספוג דומיית קודש. הרבי מטייל, פוסע קצובות כהרגלו במורדות ההר. כולו תפוס מחשבות. ממעל לראשו פרושה כיפת הרקיע התכולה, שמים בהירים זרועי כוכבים אין מספר, המפזזים סביב כדור ירח בצבעי חיוריין טרם יכבה. לפתע חלף במרום גוש ענקי זוהר שכמעט סנוור את העיניים. הייתה זו ספינת החלל הראשונה שיצרו הרוסים, ה"ספוטניק" בלע"ז, שהיכה בהתפעלות מאות מיליוני אנשים ברחבי תבל. מסלול מעופו של ה"ספוטניק" חצה גם את שמי ארץ ישראל. מלווהו של הרבי מגור לא עצר ברוחו, וקרא בהתרגשות: "הנה הוא…" "הנה הוא…" אולם הרבי לא הגביה את ריסי עיניו אפילו לשנייה אחת, ויקרא בקול: "יושב בשמים ישחק…" (ב')
מרן הגרי"ש אלישיב מתפנה בבין הזמנים לכתיבת מכתבי תורה
הרבנית אלישיב ע"ה התמסרה בכל מאודה מעבר לכל השגה אנושית רגילה למען יוכל בעלה מרן הגאון האדיר רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל לשקוד על תלמודו בדרך העלייה וההתמדה ללא מפריע, הייתה שולחת אותו לעיתים להבראה מחוץ לביתו. היה זה בעיקר בזמנים בהם נחלש או כשגברו טרדות ציבוריות שונות. כך היה הגרי"ש זצ"ל מגיע (לפני עשרות בשנים) לשהות ולשאוף אויר על פסגת השכונה החדשה והמאווררת "בית וגן" כאשר זו עוד הייתה פרוור מנותק ממרכז העיר. גם העיר נתניה זכתה שמרן הגרי"ש יפקוד אותה לעיתים קרובות בימי מנוחה. מאוחר יותר הייתה זו העיר אשדוד אותה היה פוקד הגרי"ש בקביעות, שם התבודד על 'חובותיו' בלימוד ונח מהטרדות שהקיפוהו בביתו שבירושלים. ומספרים שבתפילות כאשר יצא מבית מנוחתו להתפלל בציבור, לא שוחח עם אנשי המקום לרוב שקידתו והתמדתו. בשנים אחרונות עבר מקום מנוחתו לבית חתנו יבדחל"ט הגאון רבי עזריאל אוירבך בבית וגן. בימים אלו היה מתפנה מסדריו לכתיבת מכתבי תורה לשאלות שנשלחו אליו ממרחקים. כך התבודד בסדרים מיוחדים של לימוד, ונח מעמלו הרגיל של שיעוריו ותשובות לציבור. בשנותיו האחרונות ממש, נהג הגרי"ש להישאר בביתו בשכונת מאה שערים בירושלים והגר"ע אוירבך שליט"א ורעייתו הרבנית ע"ה היו מגיעים אליו למאה שערים בתקופה זו. (ג')
הבין הזמנים הוא ה"נעלי בית"
ולסיום: הבין הזמנים של הגאון ר' חיים שמואלביץ, תארו בניו הוא "הנעלי בית". דהיינו, חוץ ממה שבבין הזמנים החליף את נעליו בנעלי בית, לא ניכר הבדל נוסף בין התנהגותו בתוך 'הזמן' לזו שב 'בין הזמנים'. רבי חיים המשיך ללמוד באותו מרץ, ובאותה התמדה. למרות שרבי חיים הסכים לעצם העובדה שצריכים להחליף כוח, מתארים בניו, מכל מקום ביטא פעם את רחשי ליבו: "קשה לי בכלל להבין את כל המושג של 'בין הזמנים'… הרי זה כמון 'בין החיים' – האם לוקחים חופש מהחיים עצמם?!" (ד')
מקורות:
(א') מתוך הספר "במחיצת החזון איש", רבי רפאל הלפרין
(ב') מתוך הספר "פאר ישראל" – ר' אהרן סורסקי, ר' ברוך וידיסלבסקי
(ג') מתוך הספר "השקדן"
(ד') מתוך הספר "דרכה של תורה" – חיזוק ללימוד התורה