לקחת את עצמנו לידיים
"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָֽרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַֽעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹֽקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִֽים" (ויקרא כג, מ).
"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם", לכם היינו את עצמכם, קחו את עצמכם לידיים, בתקופה זו שעדיין אין לכם הרבה עוונות (כיון שנמחקו ביום הכיפורים, וכדרשת חז"ל "בַּיּוֹם הָֽרִאשׁוֹן"-ראשון הוא לכם לחשבון עוונות), תתעלו מהחומריות והגשמיות, ותגבהו עוד ועוד ברוחניות.
ועוד רמז הכתוב 'וּלְקַחְתֶּם לָכֶם'-תקחו את עצמכם, למי? לכם! כל תכלית התורה והמצוות היא לטובתכם ולהנאתכם, וכדאיתא במדרש (משלי טז, יא) אמר הקב"ה וכי מה הנאה יש לי מהם (משמירת המצוות)? ולא נתתי זאת אלא לכם לטובתכם (וכעין מה שנאמר באברהם אבינו לך לך מארצך, להנאתך ולטובתך).
♦♦♦♦
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה (ישעיה יב, ג), מלבד המים הגשמיים שהיו שואבים במקדש ממעיין השילוח ומביאים אותם בצלוחיות של זהב וכסף לניסוך על גבי המזבח, זוכים אנו לשאוב בימים אלו ממיימה של תורה, אין מים אל תורה (בב"ק פב ע"א), כל יהודי ויהודי הוא זהב טהור ששואבים בו מים-תורה, בכדי לנסך על גבי המזבח, מזבחו של ה' יתברך.
בזוה"ק מובא שיש הבדל בין אדם שאחרים מנקים אותו לבין אדם שהוא מנקה את עצמו. וממשיל זאת הזוהר לתרנגולת שמתעפרת בעפר, אם תכניס אותה לאמבטיה ותרחץ אותה עם שמפו וסבון ותסרק אותה מה יהיה ממנה? פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה (ישעיה א, ו), ואילו כשהתרנגולת מנערת את עצמה לבד מיד רואים אותה לבנה כשלג (ובמקום אחר הארכנו במשל זה יותר).
וזהו שרמז הכתוב "ולקחתם לכם", כל אדם יקח את עצמו בידיים, ולא יחכה שיבואו אחרים ויטהרו אותו, " לִפְנֵי ה' תִּטְהָֽרוּ" (ויקרא טז, ל), תטהר את עצמך, ואז לא תרגיש שום כאב.
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי.. לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ (ישעיה נב, א-ב), הבגדים של עם ישראל הם המצוות והתורה, החגים והשבת, הם הבגדים שלנו והם מתאימים לכל יהודי ויהודי.
♦♦♦♦
מיד לאחר שירדה טהרה לעולם ביום הכיפורים מצווה אותנו התורה "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָֽרִאשׁוֹן…וְעַרְבֵי נָחַל" (ויקרא כג, מ), תיקחו את הערבות הנפולות שאין בהם לא טעם ולא ריח, ורומזות לבני אדם שאין בהם לא מצוות ולא מעשים טובים (ויקרא רבה ל, יב), תיקחו גם את אותם בני אדם רחוקים ותביאו אותם לפני, "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹֽקֵכֶם שִׁבְעַת יָמִֽים" (שם), תכניסו אותם לשמחה האמיתית, שהיא השמחה לפני הקב"ה, עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה (תהילים ק, ב).
תכניסו אותם גם כן למעגל הקסמים הנפלא הזה של השמחה לפני הקב"ה, וזאת מפני שה' יתברך זרק לעולם טהרה ביוה"כ וזה נותן לאדם השראה נפלאה, אפילו היהודי המרוחק ביותר לאחר יום כיפורים הוא דמות אחרת, ולכן צריך לקחת אותו ולאגוד אותו יחד איתנו, הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק.
ואוגדים את הערבות יחד עם ההדסים והלולב בקשר של קיימא, שני קשרים זה על גב זה (כמבואר בשו"ע סימן תרנ"א ס"א), ולא מספיק קשר ועליו עניבה שאפשר להתירו בקלות, אלא צריך לקשור אותם היטב אלינו בקשר אמיץ וחזק.
♦♦♦♦
בתפילת הימים הקדושים הללו אנו אומרים: וְהַשִּׂיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ, "הַשִּׂיאֵנוּ" מלשון נישואין, אנו מבקשים מה' יתברך שכשם שקידש אותנו במצוותיו במעמד הר סיני, כך ישיאנו ויקדש אותנו שנית שנרגיש את השראת והארת המועדים למשך כל השנה ונהיה דבוקים בו יתברך, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקיכֶם חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד).
פירוש נוסף הוא "הַשִּׂיאֵנוּ" מלשון משא, אנו מבקשים מהקב"ה שישים עלינו את משא החג הקדוש והנפלא שעבר עלינו ושהשראתו והארתו יחפפו עלינו במשך כל השנה כולה.
יהי רצון שנזכה לשאוב מהחג הקדוש, קדושה וטהרה לכל השנה כולה, ונראה בקרוב בישועת ישראל השלימה, אמן.
