זמן מצות ציצית

ביום ולא בלילה

מצות ציצית זמנה ביום ולא בלילה. (סימן יח ס"א)

יש להבהיר כי בגמרא (מנחות מג ע"א) למדו מהפסוק: "וראיתם אותו", למעט כסות [בגד] לילה. ובביאור הלימוד נחלקו הראשונים. לדעת הרא"ש, בגד המיוחד ללילה, פטור מלתת בו ציצית, ואפילו אם לובשו ביום. ובגד המיוחד ליום או ליום והלילה, חייב בציצית, אפילו אם לובשו בלילה. אך לדעת הרמב"ם, כל בגד שלובש בלילה הוא פטור מציצית, אפילו אם הוא מיוחד ליום. ובגד שלובש ביום, חייב בציצית אפילו אם הוא מיוחד ללילה. על כן, מחמת הספק אין לברך אלא על בגד של יום שלובש ביום. ולכן אנחנו מברכים על הטליתות שלנו ביום בלבד. (טור ובית יוסף סימן יח)

בין השמשות

(הזמן שמשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים)

מנהג ישראל קדושים להתעטף בציצית בערב יום הכיפורים. וישים לב לברך על הציצית מבעוד יום קודם שקיעת החמה. ואם אחר ובא להתעטף בבין השמשות, יכול לברך, אבל לאחר צאת הכוכבים, ילבש את הציצית ללא ברכה. (ב שכז)

יש לשאול, היאך מברך על הציצית בבין השמשות, הלוא בין השמשות הוא ספק יום ספק לילה, ו"ספק ברכות להקל" ולא יברך? תירצו הפוסקים שיש כאן 'ספק ספיקא' לברך, [בבאור המושג 'ספק ספיקא', עיין בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" בדין קידוש.] שמא הלכה כדעת הרא"ש שכסות יום חייב בציצית בלילה, ושמא בין השמשות הוא יום. וכל שכן לפי מה שכתב המשנה ברורה שמן הדין הלכה כרבי יוסי שבין השמשות שלנו הוא יום גמור, ורק לגבי שבת אנחנו מחמירים כרבי יהודה שהוא ספק. ושמא הלכה כרבנו תם, שבין השמשות שלנו יום גמור. ושמא הלכה כמהרי"ל שבבין השמשות חייבים בציצית, מאחר וזה תלוי בראיה ועדיין יש אור ולא החשיך לגמרי. (חזו"ע ימים נוראים רסב. ב שלב)

ממתי מברך

אפשר לברך על הציצית בבוקר כעשר דקות לאחר זמן עמוד השחר, שאז כבר יש מעט אור. ויש נוהגים לברך כשעה לפני הנץ החמה. ועל כל פנים, אם טעה וברך קודם עמוד השחר, אינו חוזר לברך שוב. כי שמא הלכה כדעת הרא"ש שבגד של יום חייב בציצית בלילה, ונמצא אם כן שברך כהוגן. (סימן יח ס"ג. ב שלג)

עטיפה בטלית בסליחות

הקמים בעוד לילה בחודש אלול לומר סליחות ותחנונים, נכון שיתעטפו בטלית ללא ברכה, וכשיאיר היום ימשמשו בציציות ויברכו (התשב"ץ, בית יוסף סימן יח). והטעם שמתעטפים בטלית בסליחות, כעין מה שאמרו בגמרא (ראש השנה יז ע"ב): מלמד "שהתעטף" הקב"ה כשליח ציבור ואמר למשה, כל זמן שישראל עושים לפני כסדר הזה של שלוש עשרה מדות, אני מוחל להם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מתוך הספר סדר היום בהלכה ובאגדה