הלכות ציצית מתוך הספר ואין למו מכשול

א. טוב ונכון לכל אדם להיות זהיר ללבוש טלית קטן במשך כל היום, כדי שיזכור את מצות ה' בכל רגע. ומטעם זה יש בטלית חמשה קשרים, כנגד חמשה חומשי תורה, וארבע כנפות, כדי שבכל צד שיפנה יזכור את המצוות.1

ובעל תשובה שקיבל על עצמו ללבוש טלית קטן, ובימי הקיץ החמים קשה לו ללבוש גופיה מתחת לטלית קטן, יש להקל לו ללבוש את הטלית על גופו. אומנם בימים שמזג האויר נעים, ילבש גופיה מתחת לטלית.2

מעלת לבישת טלית קטן

1. שולחן ערוך (או"ח סימן כד סעיף א). והרה"ג ר' שלום הלוי בשו"ת דברי חכמים (סימן א) נשאל אודות מה שנתקלים פעמים רבות בתלמידים והורים מיוצאי תימן שטוענים כי במקומם לא היה נהוג ללבוש טלית קטן, אלא היו יהודי תימן יוצאים מבתיהם ומסתובבים בשוקים וברחובות בלי ציצית, והסתפקו בכך שהתעטפו בטלית בשעת התפילה.

וכתב על זה הרב המחבר, שידיעה זו מוטעית מיסודה, דהנה אמת נכון הדבר שלא היו נוהגים ללבוש טלית קטן אלא יחידים, אמנם אין זה אומר שהסתפקו בטלית בשעת תפילה, אלא המנהג המקובל הוא שכל איש יהודי תימני בתימן אינו יוצא מפתח ביתו בלי טלית על כתפו, וטלית זו היא שמתעטף בה בבית הכנסת בשעת התפילה, ואם זכינו ועלינו לארץ הקדושה, כל שכן שצריכים להתקדש ביתר שאת לשמור ולקיים מצותיה של תורתנו הקדושה בכל דקדוקיה.

וכבר כתב רבינו אברהם אבן עזרא (פ' שלח פרק טו), שלפי דעתו, יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר שעות היום, משעת תפילה, למען יזכור ולא יעשה עבירה. ועל כן, שמעו אחים לקול מורים, וקיימו מצוה זו שעליה אמרו במנחות (מג:) ששקולה כנגד כל המצות כולן. ע"כ.

טלית קטן לילדים מגן ממזיקין

כתב בשו"ת שבט מיהודה (אונטרמן חלק ב עמוד ד) בשם הגאון ר' עובדיה הדאיה זצ"ל, בענין לבישת טלית קטן לילדים, שעל פי סודן של דברים, הציצית הוא בחינת אור מקיף, אלא שטלית קטן הוא אור מקיף קטן, והטלית גדול הוא אור מקיף גדול.

כל אדם מוכרח שיהיה לו שני מקיפים לשמור אותו מן המזיקין המשוטטים בעולם, וטבעם להזיק כל אדם, ועל ידי שני מקיפים אלו של הטלית, לא יכולים לנגוע באדם. אם כן, מי שאינו לובש טלית, הרי אין לו מי שיגן עליו מן המזיקין.

ואפשר שמפני זה שלא מלבישים טלית קטן לקטנים, נמצא חולאים רבים בקטנים יותר מן הגדולים, והוא מן אלה המזיקין המצויים תמיד בחוצות וברחובות. על כן מי שחס על בנו מן המזיקין, עליו להזהר ולהשתדל להלביש בנו לכל הפחות טלית קטן אף שעדיין אינו יודע להתעטף בטלית גדול, בכדי שיהיה שמור ומוגן מן המזיקין.

וכל זה הוא חוץ מכל המעלות הטובות שמגיע לו מהציצית, שזוכה שעל ידי זה יזכור כל תרי"ג מצות, ומשמשים אותו אלפיים ושמנה מאות עבדים לעתיד לבוא, ואם יסתכל בהם בשעת קריאת שמע, מעולם לא יבוא לידי סמוי עינים, וזוכה לראות פני שכינה, ומי הוא זה שלא ירצה שבניו יהיו מאושרים בכל המעלות הללו, ובנוסף לכך עוד יהיו מוגנים מן המזיקין. ע"כ. וראה עוד בספר נפש חיה (צבאן חלק א עמוד קנב), ובשו"ת יחווה דעת (חלק ד סימן ב).

לבישת טלית קטן על הגוף

2. הנה בספר שבט מיהודה (גרינוולד פ' כי תצא), הביא את הפסוק "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך", וכתב, שלפני כן פירש רש"י, שאם קִיימְת מצות שילוח הקן, תזכה לבגד חשוב. משמע מדבריו, שלשון "כסותך", שייך על בגד חשוב, מה שאין כן לשון "שמלתך" שייך על בגד שאינו חשוב, כגון גופיה וכדומה [וכמו שכתוב "כי היא שמלתו לעורו" שהשמלה צמודה לבשר].

ואפשר שמזה יש סמך קצת, למה שקטני בני ישראל שיחה בפיהם שאין לובשים טלית קטן על גופו, משום שהתורה הדגישה "על ארבע כנפות כסותך", דהיינו שתהיה הטלית קטן כמו 'כסותך', כלומר, שיהיה בגד חשוב שלובשים אותו מבחוץ ולא מבפנים. ע"כ.

ובספר חיי הלוי (סג"ל ח"ה עמוד טז) כתב בשם הרב משנת יעקב, דכיון שבגד העשוי לזיעה פטור מציצית, על כן אין ללבוש הטלית הקטן סמוך לגוף, כדי שלא יהיה נקרא בגד של זיעה, אלא ילבש הטלית על בגד. ע"ש.

וגם בשו"ת מנחת דוד (חלק ג עמוד קג) נשאל, האם יכול ללבוש ציצית על גופו ממש בלי בגד מלמטה, וכתב, שבשלחן ערוך (סימן ח סעיף יא) מבואר, שעיקר מצות ציצית ללבשו על בגדיו. ועיין שם בכף החיים ובספר מאסף לכל המחנות, שהביאו מגורי האריז"ל, שצריך ללבוש הציצית תחת בגדיו על חלוקו, ומזה למדו הפוסקים שצריך ללבוש הציצית על בגד דוקא ולא על גופו. ע"כ. ועיין בספר עלי שיח (עמוד לז).

אומנם בשו"ת רבבות אפרים (ח"ד סימן טו) כתב, שאכן לכתחילה יש ללבוש טלית קטן על גופיה, אבל ביום חם, מותר ללבשה על הגוף. אבל יש שסוברים, דאין ללבוש את הציצית על הגוף ממש, וכך פסק הרב הגאון רבי מרדכי אליהו שליט"א, וסברתו שבמקרה זה, הציצית נחשבת כבגד של זיעה, ויש בכך בזיון לציצית.

אולם הרב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל פסק, שאף על פי שבכתבי האר"י ז"ל כתוב שיש ללבוש הציצית על החלוק, אין זה מוכרח שזה על פי סוד, אלא כדי שתהיה הציצית נראית. ואפשר שיש לנהוג כן כדי שלא יהיה בזיון לטלית. וכל זה דוקא באופן קבוע, אבל ללבוש את הטלית על הגוף באופן ארעי, אין חשש בדבר. ובימים חמים אולי זה כדרך עראי ויהיה מותר. ע"כ.

וכן תראה בשו"ת מים ההלכה (חלק א סימן ו) שכתב, שמדברי בעל כף החיים (סימן ח ס"ק ג) משמע, שיש ללבוש את הציצית מעל לגופיה. אך ראיתי בספר 'קדושים תהיו' להרב שמואל כץ שליט"א, שכתב בשם מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שבימים חמים מאוד מותר ללבוש הטלית על הגוף ממש. ולכן אף שלכתחילה יש להקפיד ללבוש את הציצית על הגופיה ולא על הגוף, ביום חם מאוד יש שהתירו ללבוש גם בלי גופיה, ויש שהוסיפו להתיר רק בדרך ארעי בלבד ולא באופן קבוע. ע"כ.

וגם הלום ראיתי בספר עוזר ישראל (פרק ח אות נז) שכתב, שלכתחילה אין להשים את הציצית על הגוף משום דהוי בזיון. והביא דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו תכלת וארגמן, שבגד העשוי לקבל הזיעה שלא תעבור לבגדים, אינו נחשב לבגד כמבואר בראשונים. ולכן נכון להיזהר שלא ללבוש הטלית קטן סמוך לבשרו ממש, דלא ליהוי כבגד התחתון שעשוי לזיעה דפטור מציצית.

והעיר על זה הרב עוזר ישראל, שיש לחלק בין סתם בגד העשוי לקבל הזיעה, לבין טלית קטן שעשוי במיוחד כדי לקיים מצוות ציצית, ומצורת הבגד מוכח שאינו לובשו כדי לקבל הזיעה, אלא כדי לקיים מצות ציצית, ורק משום שחם לו, לבשו על גופו, ולכן שפיר חייב בציצית. ועל כל פנים לכתחילה לא ילבש אותו על גופו. עכ"ד.

האם עדיף טלית על הבגדים מבחוץ או על גופו מבפנים

והן עתה ראיתי להרה"ג ר' יעקב הלל שליט"א בשו"ת וישב הים (חלק א עמוד סז), שנשאל מתלמיד חכם אחד המתחסד עם קונו, אשר בימי הקיץ סובל הרבה מהחום, ולכן אינו לובש גופיה מתחת לחולצה, ושאל מה עדיף על דרך הסוד, האם ללבוש הטלית קטן על בשרו ממש, או ללבוש הטלית מבחוץ על גבי החולצה [כמנהג האשכנזים]. והשיב לו, שעדיף ללבוש על החולצה מבחוץ.

ואף שמצינו למרן הרש"ש ז"ל בנהר שלום (דף כד ע"ג) שכתב: על ידי לבישת טלית קטן על בשרו יכוון וכו'. ומשמע שלובשים הטלית קטן על הגוף ממש. אין להוכיח כן מדבריו, כי ברור שלשון זה אינו מדוקדק, והוא מליקוטי רשימות של הרש"ש ז"ל, ובסידורו לא כתב כדיקדוק הזה, וכן בשאר מקומות שבספר נהר שלום שחזר שם על כוונת לבישת הטליתות כמה פעמים, לא כתב כדבר הזה. ע"כ.

אומנם לעת כזאת ראיתי באור תורה (שנה כא עמוד רסד), שהגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א כתב, שבהיותו בירושלים ביום כ"ב בחשון התש"מ, שאל את פי הרה"ג המקובל הרב יצחק כדורי זצ"ל, מה כוונת הרש"ש בספרו נהר שלום שכתב שלובשים את הטלית קטן על בשרו. והשיב, דרצונו לומר שלבשו סמוך לבשר, דיש "על" שכוונתו סמוך. עכ"ד.

והעיר על זה הרב מאזוז, דבמסכת זבחים (יט.) דרשינן "ילבש על בשרו" שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבשרו. ועוד דאם כדבריו, מה בא הרש"ש להשמיענו בזה, היה לו לומר "על ידי לבישת טלית קטן" ותו לא.

ואף שהאחרונים כתבו שרבינו האר"י היה לובש הטלית קטן על גבי חלוקו, מכל מקום נראה שבימי הקיץ החמים, אין לחוש אם לובש הטלית קטן על בשרו ממש כפשט דברי הרש"ש, וכן הסכים לי הרה"ג הצדיק רבי שמואל דרזי. עכ"ד.

וגם דעת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בספרו הליכות שלמה (עמוד לא), שמותר ללבוש טלית קטן על בשרו, משום שלובשו כדרך שלובשים שאר בגדים ואין בזה בזיון. ע"ש.

ועל כן, כתבנו בס"ד שיש להקל בזה בימות הקיץ החמים, והמחמיר ללבוש תמיד גופיה מתחת לציצית, תבוא עליו הברכה. וראה עוד בתשובת הרמב"ם פאר הדור (סימן ז).

וכתב בספר ילקוט יוסף (סימן ח עמוד צג), שאותם הלובשים טלית קטן מתחת לבגדים, אף שהציציות נוגעות בבשר הירכיים וכדומה, אין בזה כל איסור, ואין צריך להחמיר בכך, כמבואר בתשובת הרמב"ם בספר פאר הדור (סימן ז).

ב. מי שקשה לו ללכת עם טלית קטן בלילה, כגון שחם לו וכיוצא בזה, רשאי להסיר את הטלית מעליו בשעות הלילה, בין בשעה שהולך ברחוב ובין בשעה ששוכב לישון. והמחמיר ללבוש את הטלית גם בלילה, תבוא עליו הברכה.3

לבישת טלית קטן בלילה

3. כתב הרמב"ם בהלכות ציצית (פרק ג ה"ז): חובת הציצית ביום ולא בלילה, שנאמר: "וראיתם אותו" בשעת ראייה. ע"כ. וכן פסק מרן בשולחן ערוך (סימן יח סעיף א). ולכן מעיקר הדין מותר להסיר את הטלית קטן מעליו לאחר החשיכה.

אומנם בספר כף החיים (סימן כא אות טו), הביא דברי שער הכוונות שצריך להיזהר שלא להסיר מעליו ציצית קטן לא ביום ולא בלילה, וישכב עמו בלילה, ויועיל לו מאוד כדי לבטל כוחות החיצונים. ואין זמן שצריך להסיר אותו מעליו אלא בכניסתו למרחץ.

והביא ראיה לדבר ממה שאמרו חכמינו ז"ל על דוד המלך ע"ה, שכאשר נכנס לבית המרחץ וראה את עצמו ערום, אמר: אוי לי שאני ערום מן המצוות, עד שנסתכל במילה וכו'. ואם בהיותו ישן היה מסיר ציצית קטן, אם כן למה לא היה מצטער בכל לילה שהיה נשאר בלי שום מצוה. אלא ודאי שאין זמן שיהיה פטור מן הציצית קטן אלא דווקא במרחץ.

[ *). א"ה: לכאורה אין מזה ראיה שהיה ישן עם טלית קטן, משום שבזמן שינתו של אדונינו דוד, בודאי היה בגדר סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והיה ממשיך לעסוק בתורה גם בזמן השינה, וכמו שמספרים על רבינו האר"י הקדוש שפעם ראוהו תלמידיו ישן שעתיים ותוך כדי שנתו ממלמל מלים, ובקשו ממנו שיאמר להם מה מלמל בזמן שינתו. אמר להם הרב: יקח לי שבעים שנה להסביר לכם מה למדתי בזמן שישנתי. ואם כן בודאי שדוד המלך היה משיג השגות רמות ונשגבות בזמן שינתו, ולא היה בטל מן התורה. וי"ל. ]

וסיים הרב כף החיים, שעכשיו כל העולם נוהגים כדברי האריז"ל, שלא לפשוט טלית קטן אפילו בלילה ומסירים אותה רב בבית המרחץ. ע"כ. ועל כן באופן שיש לו אפשרות לחוש לדברי האר"י ז"ל, ראוי ונכון שיעשה כן ולא יסיר את הטלית בלילה, וכן כתב בשו"ת קנין תורה (חלק ג עמוד קכו).

ובספר דרכי חיים ושלום (אות לח) כתב, שהגאון בעל מנחת אלעזר, היה מדקדק ומזהיר לישן עם טלית קטן גם בלילה, והקפיד מאוד אם ראה אחד שאינו ישן עם טלית קטן. ע"כ. ועיין בשו"ת משנת יוסף (ח"ז סימן קמה).

ובשו"ת תשובות והנהגות (חלק ה סימן ט) כתב, שהגאון הרב מבריסק וכן רבינו החזון איש זצ"ל, לא נהגו לשכב בלילה עם טלית קטן, ועל כל פנים סיים שם, שהמחמיר לישון עם טלית קטן כדעת רבינו האר"י ז"ל, תבוא עליו הברכה, ויש בזה סגולה להינצל מטומאה בלילה. ע"ש.

והגאון ר' מאיר מאזוז שליט"א בספר מקור נאמן (עמוד ט) נשאל, האם לפי הפשט צריך לשים ציצית כשנחים בצהריים, או בלילה, וכן האם צריך לשים כיפה כאשר ישנים. והשיב שזה מחזק ביראת שמים, אבל אין זו חובה כל כך.

ועל כן יש להורות שהכל לפי מה שהוא אדם, שמי שסובל מהחום בימות הקיץ, וקשה לו לשהות עם הטלית קטן בלילה, בפרט בעת השינה, רשאי להימנע מלבישת הטלית, ולכן הפחות בשעה שרוצה לישון, יניח אותה עליו מבלי ללובשה.

ועל כל פנים, כתב בשו"ת שבט הלוי (חלק ח סימן קסג), שאף לדעת רבינו האר"י ז"ל שיש לישון עם טלית קטן בלילה, מכל מקום ילדים קטנים בגיל שלוש ומעלה שלפעמים אינם יכולים לעצור עצמם בלילה ומרטיבים במיטה, אולי אין מנהג וחינוך לחנכם לישון עם טלית קטן.

ברכת שהחיינו על טלית קטן

ג. אדם שקנה או קיבל בגד חדש, כגון טלית גדול או טלית קטן מצמר וכיוצא בזה, ויש לו הנאה ושמחה מכך, יש לו לברך ברכת שהחיינו בשעת לבישת הבגד.4

אומנם בעלי תשובה שקבלו על עצמם ללבוש טלית קטן בפעם הראשונה בחייהם, אם הטלית עשוי מצמר רחלים, יברכו עליו ברכת שהחיינו. אבל אם הטלית עשוי מכותנה או מבד, לא יברכו עליו, מפני שאין לברך ברכת שהחיינו על טלית קטן שעשוי מדבר שאינו חשוב.

ואף על פי שאותם בעלי תשובה שמחים על כך שזכו לקבל עליהם מצות ציצית, יש להסביר להם שאין מברכים שהחיינו על השמחה והעונג שיש במצות ציצית, אלא על ההנאה שנהנה מלבישת בגד חשוב, ולכן אינם יכולים לברך על טלית שעשויה מבגד שאינו חשוב.5

4. כמבואר בשולחן ערוך (סימן רכג סעיף ג), וכתב בשו"ת דברי שלום (מזרחי חלק ה סימן לד), שאם לבש בגד חדש ולא בירך שהחיינו מיד בתחילת לבישתו, יכול לברך כל עוד שלא פשט אותו, מכיון שעדיין יש בלבו שמחה מאותה לבישה. ע"כ. וראה בשו"ת באר שרים (חלק ג עמוד יא).

5. דין זה נתבאר כבר בס"ד בספרנו ואין למו מכשול חלק א' (פרק ב סעיף ב). כיעו"ש.

הוצאת ציציות

ד. מנהג הספרדים ועדות המזרח, ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדיהם, וגם את הציציות נוהגים שלא להוציא בחוץ, אלא מכסים אותם מתחת לבגדים.6

אומנם בעלי תשובה שרוצים להוציא את הציציות מחוץ לבגדיהם, כדי להיבדל מהסביבה החילונית בה הם נמצאים, רשאים לעשות כן.

ועל כל פנים, לאחר שכבר התחזקו בתורה ובמצוות, וכולם כבר יודעים שהם בעלי תשובה אמיתיים, או שעברו לגור במקום חרדי, יחזרו למנהג רבותינו הספרדים, ויכניסו את הציציות מתחת לבגדים.7

6. כמבואר בשו"ת יחווה דעת (חלק ב סימן א), ובשו"ת שמש ומגן (ח"ד סימן לז).

7. כן הורה מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א לבעלי תשובה, והובאו דבריו בספר ילקוט יוסף (סימן ח עמוד צה), וכן כתבו הגאון רבי בן ציון אבא שאול בשו"ת אור לציון (חלק ב עמוד כז), ויבדלח"ט הגאון ר' מאיר מאזוז בספר מקור נאמן (עמוד ט).

ה. אותם ההולכים עם ציציות בחוץ, מעיקר הדין מותר להם להיכנס לבית הכסא (שירותים) כשהציציות מגולות. ומכל מקום טוב ונכון להחמיר לכסות את הציציות מתחת לבגדיהם עד לאחר שיצאו מבית הכסא.8

להיכנס עם ציציות מגולות לשירותים

8. כתב בתשובות הרמב"ם (חלק ב סימן רסח): לפי שהציצית תשמישי מצוה ואין בו קדושת הגוף, לפיכך מותר להיכנס בטלית מצויצת לבית הכסא ולדורסה ברגל ולהשתמש בה, כגון לפורשה ולכסות בה בעת כיסוי הערוה ובעת גילויה, כל זה מותר. עכ"ל.

וכן מרן השולחן ערוך (סימן כא סעיף ג) כתב: מותר ליכנס בציצית לבית הכסא. וכתב המשנה ברורה (ס"ק יד), שדוקא בארבע כנפות הקטן שלובשו כל היום, מותר לעשות כן. אבל אלו טליתות של מצוה שמיוחדים רק להתפלל בהן, אין נכון שיכנס בהן לבית הכסא. ע"כ.

ובשו"ת יצחק ירנן (חלק א סימן יז) כתב גם כן להקל להיכנס עם טלית קטן לשירותים, והביא דברי כף החיים (שם אות יג) שכתב בשם מהר"ן שפירא, שכל המצוות הבאים משורש אור המקיף של הקדושה, כגון טלית גדול וטלית קטן, אין עצמות האור נשאר קבוע באותה המצוה תמיד אלא דווקא בזמן עשיית המצוה, אבל לאחר עשיית המצוה, נשאר רק הרשימו של האור קיים.

לפיכך מותר להיכנס בציצית קטן לבית הכסא, ובעת שנכנס אדם לבית הכסא, אזי כל ההארה מסתלקת ומתעלה מהציצית, ונשאר עליו הטלית קטן כמו גלימה בעלמא.

והנה באותה ההארה שמסתלקת, נעשה ממנה מלאכים [שמכל המצוות שאדם עושה, הוא ממשיך על אותה מצוה הארה גדולה משורש אותה מצוה], ואותם מלאכים משמרים את האדם מכל דבר רע, ולכן בעת שנכנס האדם לבית הכסא, אותם המלאכים שנעשו מהרשימו של הציצית, הם מסתלקים ממנו וממתינים שם בחוץ עד שיצא פעם אחרת.

אתה הראת לדעת, שאין מקום להחמיר בזה, ובפרט כאשר לובשים את בגד הטלית מתחת לבגדים ורק הציציות נמצאות בחוץ. ע"ש.

והן עתה ראיתי בשו"ת אדרת תפארת (חלק א סימן ג) שכתב, שיש מקום לומר שבזמן הזה לכולי עלמא יהיה מותר ליכנס עם הטלית לבית הכסא, משום שמבואר בכמה אחרונים שבתי כסאות שלנו אין להם דין בית הכסא, משום דדמי לבית הכסא דפרסאי שהצואה עוברת משם. ואף שלא קיימא לן כוותיהו, מכל מקום ראוי לצרף את דבריהם לסניף להקל. אולם לכתחילה נראה שגם בזמן הזה ראוי שהציציות לא יהיו גלויות. ע"ש. וכסברא זו כתב גם בשו"ת ויברך דוד (סימן יט).

וראה נא בשו"ת חמדת אברהם (חלק ב סימן ד) שכתב בשם ספר ארחות רבנו הקהלות יעקב (חלק ג עמוד קצ), שהגר"י קניבסקי זצ"ל לא היה פושט את הטלית קטן בהכנסו לבית הכסא אף לצרכים גדולים, ואפילו שהיה לובשו על כתנתו והיה גדול וארוך עד ברכיו, לא היה מסירו, רק משליך כנפיו על כתפיו. ע"כ.

והניף ידו שנית בחמדת אברהם חלק ג' (עמוד קצט), והעלה להקל בזה מעיקר הדין. כיעו"ש. וגם בספר האיש מרדכי (חלק ב עמוד פה) כתב בשם מורינו הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שאין צריך לכסות את הציציות כשנכנס לבית הכסא. ע"ש.

וכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן טו) בענין הידוק קשר הציצית בבית הכסא, מעיקר הדין אין איסור, כיון שאין כאן דיבור ולא מחשבה לאיזה דבר שבקדושה, אבל כדאי להזהר, וכן אני נוהג. ע"כ. וראה עוד בילקוט יוסף (סימן כא עמוד רנג), ובשו"ת מים ההלכה (חלק ג סימן כה), ובשו"ת ברכת אפרים (סימן ד), ובספר מקור נאמן (עמוד ט).

ו. ההולך עם ציציות מגולות, יש לו להיזהר שלא להיכנס כך לבית הקברות, משום שיש בכך לעג לנפטרים הקבורים שם שאינם יכולים לקיים מצות ציצית.

אולם ההולכים למירון לקבר רבי שמעון בר יוחאי, וכן לקבר רבי מאיר בעל הנס, רשאים להיכנס לשם עם ציציות מגולות, מכיון שהקבר נמצע עמוק באדמה.8

8. הנה בשולחן ערוך (או"ח סימן כג וסי' מה) מבואר, שאסור להיכנס בבית הקברות או בתוך ארבע אמות של מת, ותפילין בראשו, משום לועג לרש. ואם הם מכוסים, מותר. ולכן כל הנכנס לבית הקברות אפילו של צדיקים, יש לו לכסות את ציציותיו מתחת לבגדיו.

אולם כתב בשו"ת אהלי יעקב (סימן יז) בשם הרב מנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל, שבמירון בקבר רבי שמעון ורבי אלעזר בנו, אין צריך לכסות את הציציות, מכיון שהמערה נמצאת למטה ואין עומדים סמוך לקבר. ובספר גשר החיים מבואר שגם קבר רבי מאיר בעל הנס נמצא למטה, ולכן יש להקל בזה. וכן יש לדון להקל במערת המכפלה, מאחר שהאבות היו קודם מתן תורה ולא שייך בזה לועז לרש. ע"ש. וראה עוד בשו"ת דבר יהושע (ח"ג יו"ד סימן מז).

ז. אדם שמתקרב לדרך התורה ועדיין אינו חובש כיפה, אבל רצונו ללבוש טלית קטן מתחת לבגדיו, רשאי לעשות כן, ושכר מצוה זו תגן בעדו.9

9. כן נראה פשוט, מאחר ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה, ובפרט שאין זה ברור שהליכה ללא כיפה היא עבירה, וכמבואר לקמן (עמוד ). וכן כתב בשו"ת ברוך ושמח (סימן ו) להקל בנידון דידן. וראה בשער האגדות (עמוד ) כיצד הצילה הציצית אדם אחד שהיה מקיים מצוה זו ללא כיפה.

מתוך הספר ואין למו מכשול – חלק י’

בס”ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אברהם ישראל שליט”א