דיני החוטים וקשירתם

טוויה לשמה [עשיית החוט לשמה]

צריך לטוות את חוטי הציצית "לשם מצות ציצית", ואם לא טווה אותם לשמה, הרי הם פסולים. לכן לא יקח ציצית או חוטים סתם הנמכרים בשוק לעשות מהם ציציות, אלא יקח חוטים עם הכשר שנעשו כהלכה. (סימן יא ס"א. ב ר)

עבודת יד – טוב ונכון לקחת חוטי ציצית שנטוו בעבודת יד, על ידי אדם ירא שמים שעשאם "לשם מצות ציצית", ולא חוטים שנעשו במכונה. ואמנם המיקל לקחת חוטי ציצית שנטוו במכונה, ובתחילת הפעולה הקפיד המפעיל לומר "לשם מצות ציצית", יש לו על מה שיסמוך. (ב רו)

מקום הנקב בכנף

מקום הנקב בכנף, (שבזה יצא לכל הדעות): מודד ארבעה ס"מ משפת הבגד באורכו וארבעה ס"מ ברוחבו, ועושה את הנקב בתחילת הס"מ החמישי, וישתדל שיהיה כל הנקב בס"מ החמישי. ולא ינקוב למעלה משש ס"מ, שמקום זה אינו נחשב כנף אלא בגד, והתורה אמרה "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם". וכן לא ינקוב למטה מ-3.5 ס"מ, שזה נחשב תחת הכנף, והתורה אמרה "על הכנף". (סימן יא ס"ט. ב רכה. ה"ב א רנז)

סדר קשירת הציציות בטלית:

ראשית יש לדעת, כי בחנויות לתשמישי קדושה ניתן לקנות טלית עם חוטי ציצית הקשורים בה כהלכה. ואולם לחפצים לטרוח על המצוה ולקשור את הציציות בעצמם, נבאר להלן את אופן קשירתן כדת וכדין.

לשם מצות ציצית – קודם שיתן את חוטי הציצית בחור הכנף, יאמר בפיו: "הריני נותן ציציות אלו לשם מצות ציצית". ובדיעבד אם לא אמר בפיו אלא כיוון בלבו שנותן לשם מצות ציצית, הטלית כשרה. (ב רב)

אם קשר הציציות ולא כיוון בנתינתן בטלית לשם מצות ציצית, לא יתעטף בה. ואם אין לו טלית אחרת עתה, רשאי להתעטף בה, אך לא יברך עליה. (סימן יד ס"ב)

סדר הקשירות – לאחר שאמר: "הריני נותן ציציות אלו לשם מצות ציצית", יקח ארבעה חוטים, ואחד מן החוטים יהיה ארוך יותר, כדי שיכרוך בו וכדלהלן. ויכניסם בחור הכנף עד אמצע החוטים, וכך יקבל לפניו שמונה חוטים, ארבעה מכאן שווים, וארבעה מכאן ששלושה מהם שווים ואחד ארוך יותר. וטוב שאת ארבעת החוטים השווים יקשרם בקשר קל יחד, כדי שבגמר קשירת הציציות, יהיה לו סימן שאלו הארבעה הם מצד אחד, ויועיל לו, כמבואר בהרחבה להלן.

לאחר שנמצאו לפניו ארבעה חוטים מכאן וארבעה מכאן, יקח ביד אחת את הארבעה שבצד זה, וביד השניה את הארבעה שבצד האחר, ויקשרם שני קשרים זה על גבי זה. ואחר כך יקח את החוט הארוך ויכרוך בו שבע כריכות [ליפופים] סביב שבעת החוטים, ושוב יקח את הארבעה שמכאן והארבעה שמכאן ויקשרם שני קשרים ויכרוך שמונה כריכות, ושוב יקשור שני קשרים כנ"ל. ויכרוך אחת עשרה כריכות, ושוב יקשור שני קשרים. ויכרוך שלוש עשרה כריכות, ושוב יקשור שני קשרים. נמצא שבסך הכל יהיו: חמשה קשרים כפולים, ושלושים ותשע כריכות. [ויש נוהגים לכרוך י' כריכות, שני קשרים. ה' כריכות, שני קשרים. ו' כריכות, שני קשרים. ה' כריכות, שני קשרים. בסך הכל: 26 כריכות. וכשהחוטים קצרים, יכרוך כך.] (ב ריח, רכ)

אופן הכריכות – מנהג בני אשכנז ללפף את החוט הארוך סביב שבעת החוטים כנ"ל, אבל מנהג בני ספרד להכניס את ראש החוט הארוך בתוך הכריכה ולאדקו, כדי שיתקיימו ויתחזקו הכריכות. (מהר"י אבוהב, מאמר מרדכי. ה"ב א ער)

אורך החוטים – לאחר כל הכריכות והקשירות, צריך שיהיה אורך החוטים [משתי הקשירות העליונות עד סוף החוטים.] לפחות, י"ב גּוּדָלִים [גּוּדָל = 2 ס"מ]: 24 ס"מ. (יא ס"ד. ב רכ)

לא תניף עליהם ברזל – אם החוטים ארוכים מדי, רשאי לחותכם, אך טוב שלא יחתוך בסכין אלא ינתקם בשיניו. מפני שמצות ציצית מאריכה ימיו של אדם, ולא נכון לתת סכין שמקצר ימים על דבר שמאריך ימים. וכמו שציותה התורה לגבי המזבח: "לא תניף עליהם ברזל", שהמזבח מאריך ימיו של אדם, ואין בדין שיונף המקצר [הברזל] על המאריך. ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבוא עליו ברזל שכורת ומחבל. והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים שאינן רואות ולא שומעות ולא מדברות, בגלל שמטילות שלום אמרה תורה "לא תניף עליהם ברזל", המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחברו, על אחת כמה וכמה שלא תבוא עליו פורענות (רש"י שמות כ כב). (השל"ה, כף החיים פלאג'י, עוד יוסף חי ועוד. ב רכג)

תליית החוטים – כשתולה את החוטים בכנף, ימשכם לצד רוחב הטלית ויקשור, וכך הקשירה תהיה לצד ולא למטה, כדי שתהיה הציצית נוטפת על הקרן [דהיינו שהחוטים יהיו נושקים ונוגעים לפינת הטלית], שנאמר "על כנפי בגדיהם". ולא ימשכם לאורך הטלית למטה, כי אז תהיה הציצית נוטפת ישיר לכוון הקרקע בלי לגעת בקרן. (סימן יא סט"ו. ב רכה)

העברת החוטים

מותר להעביר את חוטי הציצית מטלית לטלית אחרת, ואפילו מטלית גדול לטלית קטן, ובלבד שיתלה את החוטים מיד בטלית השניה, ולא ישהה זמן רב. כי חוששים שמא יפשע ולא יטיל את הציציות בטלית השניה כלל. (רב אחאי גאון, נימוקי יוסף ועוד, ה"ב א שלב. ב רפו)

אין להסיר את חוטי הציצית, כשאין בכוונתו ליתנם בטלית אחרת, אלא אם כן מסיר את החוטים, כדי לתת בטלית ציציות נאות ומהודרות יותר. (סימן טו ס"א. ה"ב א שלו)

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מתוך הספר סדר היום בהלכה ובאגדה

Exit mobile version