כשהוא קריר, אין כמותו לטעם. כילדים היינו יושבים סביב סבא בסוף יום לוהט, ומסתכלים איך הוא חותך במומחיות את האבטיח המצונן, מצנן אותו עוד בעזרת קרח, ומגיש לכולם.
האבטיחים היו מלאי גרעינים שחורים – זן שכמותו כמעט ולא מגדלים היום. והם היו שוחים כמו דגים קטנטנים וכהים במי האבטיח. וסבתא הייתה אומרת, הם בריאים, הגרעינים, תאכלו גם אותם.
וסבא היה אומר, מי רוצה לשתות מיץ אבטיח? היום יום חול, מותר, אבל בשבת אסור. תולדה של סוחט.
מנין הגיעו אלינו האבטיחים? מה הם מכילים? ומה עוד סגולותיו של הפרי הקיצי המופלא? בכתבה הבאה.
האבטיחים הגיעו אלינו מאפריקה, ממדבר קלהרי. שם גם היום ניתן לראות אבטיחי בר. היום אבטיחים גדלים בכל חלק בעולם שבו מזג האוויר חם מספיק.
בעולם יש 98 מדינות בעולם שמגדלים בהן אבטיחים, ויש כבר כ1200 סוגים שונים שלו.
הזנים הם שונים במראה, בגודל ובמשקל. האבטיח הכבד ביותר שנמצא רשמית עד עתה שקל 119 ק"ג.
האבטיח עשיר מאד בפקטין, ליקופן, סיבים תזונתיים, ציטרולין, בויטמינים ומינרלים שונים. יש בו ויטמיני B1,B2,B9, PP,A ו-C, ברזל, סידן, מגנזיום, אשלגן, פוטסיום וזרחן. הוא מכיל רק 30-35 קלוריות ל-100 גר' (בהתאם לסוג האבטיח) .
כדי לקבל כמות יומית של מגנזיום מספיק לאכול 150 גר' אבטיח. רק בבננה יש יותר פטסיום מאשר באבטיח, אבל לעומת האבטיח הבננה מכילה הרבה יותר קלוריות.
בשיטה המודרנית לגידול אבטיחים החקלאים משתמשים בניטרטים. אלה הם חומרים כימיים רעילים לאדם שמתרכזים מתחת לקליפת האבטיח ונהיים למרכיב בריבה או כל מאכל אחר שתכינו מהקליפה.
לא רק האבטיח עצמו בריא, אלא גם הגרעינים שלו (צדקת, סבתאלה!) תזכרו את זה, לפני שאתם בוחרים לקנות אבטיח ללא גרעינים! גרעיני אבטיח מכילים 25% שמן, שעשיר בויטמין D ומבחינת ההרכב הכימי שלו והשפעה על הגוף קרוב מאד לשמן שקדים.