במטבח האסייתי הוא נוהג להשתלב במאכלי עוף ובקר, להם הוא מעניק טעם חמוץ מתוק. אבל האמת שהוא הולך עם כל דבר, החל מסלטים ושייקים, וכלה בעוגות.
אבל תמיד אני עומדת במרכול ומתלבטת מתחבטת זמן רב – איך אדע לבחור אננס טוב?
להלן כמה כללים, היאך בוחרים אננס טרי?
לפני הבשלתו האננס הוא בצבע ירוק, מאז ואילך הוא מבשיל בהדרגה ומשנה את צבעו לצהוב או כתום, תלוי בזן. יש לבחור פרי בעל צבע אחיד – אם חלקו התחתון ירוק, לא לקנות!
הקליפה של האננס חייבת להיות מתוחה ומבריקה. שימו לב שחלקו העליון של הפרי נרקב יותר מהר.
אננס שנקטף ירוק, נהנה מחיי מדף ארוכים יחסית: אם קניתם אננס ירוק, השאירו אותו בבית מחוץ למקרר עד שיבשיל ויקבל צבע כתום. ככל שהוא כתום יותר, כך הוא מתוק יותר בטעמו.
כשכתר העלים מתייבש, סימן שהוא בשל מיד ויאבד את טעמו.
אננס שלם שנשמר במקרר מאבד את המתיקות ואת הארומה שלו, למרות שמראהו היפה עדיין – מבלבל.
עוד טיפים על אננס:
קחו בחשבון כי קילוף אננס מצריך זמן רב. לאחר הקילוף חובה להוציא את כל ה"קוצים" השחורים כי הם אינם מתעכלים בקיבה. בתאילנד רואים בדוכנים פרי שלם מקולף בשיטת הספירלה וכך מוציאים את העוקצים השחורים.
לפני שאתם חותכים את האננס לפלחים או לקוביות בדקו את ליבת הפרי. אם היא סיבית, היא אינה מתאימה למאכל. יש זנים שליבתם רכה וטעימה.
הורים לילדים: אין לתת אננס לילדים מתחת לגיל 3. בעיקר יש להקפיד שתינוקות לא יטעמו ממנו. הסיבה – אננס מרכך בשר בשל חומציותו (אגב, גם פפאיה). הלשון של התינוק רכה, והפרי עלול לחרוץ אותה ולגרום לפצעים ולכאבים.