אורח לכמה ימים
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם (שמות כא, א-ב).
"עִבְרִי" מלשון עובר מן העולם, העולם הזה חולף וכל זמן שיש בנו את הכח, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי (מושאל מברכת 'אלקי נשמה'), עלינו לעמול ולהתייגע ולחטוף עוד ועוד מצוות ומעשים טובים שעליהם נקבל שכר בעולם האמת, עולם הנצח, וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ (איוב ג, יז ומפיוט "יונה מצאה בו מנוח" משירי שבת קודש).
ומסופר על רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים" שלעת זקנותו יצא שמו בכל עולם, ואנשים מכל קצוות תבל היו משכימים לפתחו כדי לקבל ברכתו. והנה החליט אחד העשירים הגדולים בפריז להגיע לראדין ולקבל את ברכתו של החפץ חיים, לשם כך השכיר דירה למספר לילות כדי שיוכל להתגורר שם עד שיגיע זמנו להיפגש עם החפץ חיים.
כשהגיע היום המיוחל נכנס העשיר לביתו של החפץ חיים ותדהמה אחזתו, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ (תהילים מח, ו), בית של החפץ חיים, גדול העולם ששמעו הולך מסוף העולם ועד סופו (מושאל מיבמות טז ע"א), היה כל כך פשוט ובתוכו היה בסה"כ שולחן רעוע כסא שכמעט ונשבר ומיטה.
לא הצליח העשיר להתאפק ושאל את החפץ חיים, "רבינו, נר ישראל, פטיש הימיני, עמוד החזק (מושאל מברכות כח ע"ב), אינני מבין, זה הבית שכבודו גר בו?"
השיב לו החפץ חיים בחיוך ואמר: "תאמר לי, בבואך הנה התאכסנת באכסניה פשוטה, לא היו שם ספות מפוארות ולא מיטות נוחות, מדוע לא השתמשת בכסף שלך לקנות לך רהיטים נוחים ויקרים בזמן שהייתך בראדין?"
"באתי לכאן בסך הכל בתור אורח לכמה ימים", ענה העשיר, "ולכן אין כדאי לי להשקיע בחדרי שבאכסניה, אך ביתי שבלונדון מפואר הוא עד מאוד ובו אני משקיע רבות"
"גם אני אורח בעולם הזה", אמר החפץ חיים, "ולכן איני משקיע בדירתי בעולם הזה החולף, אלא אני משקיע בדירתי בעולם הבא שתהיה גדולה ומפוארת".
המשיך החפץ חיים ואמר, ואם תשאל כיצד עושים זאת, אסביר לך במשל שמביאים רבותינו (קהלת רבה ה, יד):
השועל שהוא פיקח שבחיות (ברכות סא ע"ב) היה רעב מאוד וחיפש דבר מאכל להשביע רעבונו, בדרכו ראה כרם ענבים ובתוכה ענבים שמנות ובריאות, הסתובב סביב סביב כדי לחפש פירצה ומקום להיכנס ומצא פירצה בשולי הגדר, ניסה להיכנס אך דא עקא, החור בגדר היה קטן מדאי בעבורו, מה עשה השועל? החליט לצום שלושה ימים ובכך ירזה ויוכל להיכנס דרך הגדר לכרם.
לאחר שהוכחש בשרו של השועל מחמת הצום הצליח להיכנס לכרם ואכל מהענבים לתיאבון, אך לאחר שסיים לאכול ורצה לצאת נוכח לצערו לגלות שמרוב שהשמין מאכילת הענבים הטעימות אינו יכול שוב לצאת דרך החור הקטן, מה עשה? צם שלושה ימים נוספים ויצא מהחור במהרה מהפחד והחשש שמא יראו אותו הבעלים ויהרגוהו.
כשיצא השועל פתח פיו ואמר: "כרם כרם, כמה ענבים טובות וטעימות יש בך, אך מה זה שווה, נכנסים אליך רעבים ויוצאים ממך רעבים, עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה (איוב א, כא)"
ואם תשאל מה היה על השועל לעשות כדי שבכל זאת יוכל ליהנות מהענבים, הרי שהיה עליו להיכנס לכרם ולזרוק ולהוציא את אשכולות ענבים מחוץ לגדר, ואו אז יכול היה לאוכל בעונג ובשמחה.
זה המשל, והנמשל אלינו, משימתנו בעולם הזה לשלוח כמה שיותר מצוות ומעשים טובים לדירת הקבע שלנו בעולם הבא, לשלוח עוד ברכה בכוונה, עוד תפילה ואמירת תהילים מעומק הלב, ועוד מעשה צדקה וחסד, ומעל הכל וכנגד כולם עוד כמה דקות של לימוד התורה הקדושה, כך זוכים אנו לבנות את הארמון שלנו לעולם הבא, דאלו הדברים היחידים שילוו אותנו לעולם האמת וכפי שדרשו רבותינו (אבות פ"ו מ"ט) בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר (משלי ו, כב) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ.
יהי רצון שנזכה לפרות ולרבות בתורה במצוות ובמעשים הטובים ונזכה בקרוב בקרוב לראות בנחמת ציון בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.
