פרשת מקץ תשפ"א

וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים… אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן (מא, נ)
יש אומרים (פרקי דרבי אליעזר לח), שאסנת היא בתה של דינה, שהתעברה משכם בן חמור. כשנולדה דחו אותה השבטים, לא רצו שהיא תתערב בתוכם, כדי שלא יהיה בהם שמץ פסול.
מה עשה יעקב? כתב לה קמיע לשמירה, הניחו בתוך תכשיט קטן ותלה אותו בצווארה. בא מיכאל המלאך והורידה למצרים, ופוטיפר אימצה לו לבת.
כשיוסף הצדיק מלך במצרים, היו המצרים משליכים לעברו כסף וזהב. הלכה אסנת והשליכה לעברו את הקמיע, והוסיפה וכתבה לו על גבי פתק: "אני בתו של פוטיפר, זהו קמיע שכל השנים היה תלוי בצווארי, יש בו כתב מוזר שאינני יודעת את פשרו. אודה להוד מלכותו אם יאמר לי מה כתוב בו".
יוסף הצדיק הביט בקמיע וראה שם מילים בלשון הקודש וכל מיני שמות קדושים. הוא קרא את תוכן הקמע ולבו המה בקרבו. הוא לא פילל לראות בעיניו את כתב ידו של יעקב אביו, שאותו לא פגש מזה זמן רב.
התרגשותו גברה כשקרא את תוכן דבריו של יעקב שהיו חקוקים בקמיע: "זאת הילדה נולדה מדינה, היא ילדה כשרה, אף אחד לא יכול לגעת בה לרעה. בעזרת ה' תינשא לאדם כשר". ובחתימת הדברים נכתב: "אני חותם הסבא, יעקב בן יצחק בן אברהם".
המדרש אומר (הובא ברש"י בראשית לז, לה): "אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום". דינה היתה תאומתו של יוסף. בזכות דינה שנולדה ללאה, נולד יוסף לרחל. כעת מתברר לו שבתה של דינה, אחותו תאומתו, נמצאת במצרים.
יוסף נשק לקמע בהתרגשות רבה. מן השמים היתה אסנת בת דינה ראויה להינשא ליוסף. שלח יוסף לקרוא לאסנת ונשאה לאשה, ובכך התקיימה נבואת יעקב. לימים זכה להוליד מאסנת את שני בניהם – מנשה ואפרים, ובכך קמה וגם ניצבה שושלתו של יוסף הצדיק.
ככה הקב"ה שומר את הצדיקים, שכמה היה צריך לדאוג יעקב אבינו ע"ה על ה"שידוך" שיקבל יוסף הצדיק? מה הייחוס? ומאיזה משפחה טמאה במצריים? וח"ו איזה נכדים יהיו ליעקב ממנו?
אולם הקב"ה שמר שדווקא מזרעו של יעקב תבוא אישתו של יוסף להוציא עוד שני שבטים קדושים לעולם.