המלחמה לה'
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶ-יךָ בְּיָדֶךָ" (דברים כא, י).
אור החיים הקדוש מדקדק בפסוק זה שלא נאמר "כי תלחם באויבך", אלא "כי תצא למלחמה על אויבך", מה שמוטל על עם ישראל הוא רק לצאת למלחמה, לא להילחם אלא רק לצאת לקרב, ואו אז ה' יתברך כבר ישלים ויסיים את המלאכה, ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּֽחֲרִשֽׁוּן (שמות יד, יד).
התורה מבטיחה שהאויב ינתן ביד ישראל, אפילו אם הוא יהיה מרובה ועם ישראל המעט, הקב"ה ילחם להם לישראל והם ינצחו במלחמה.
בזמנו של החפץ חיים זיע"א, עלו ראשי ההשכלה וניסו להמיר את דתם של אלפי יהודים בארצות הגולה, יום אחד הם ערכו הצגה גדולה להראות כיצד תראה מלחמת ישראל עם העמים לפי מה שכתבה התורה, שישנם אנשים רבים הפטורים מלצאת למלחמה, כגון אדם שנטע כרם ונשא אשה חדשה, מִֽי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַֽיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וּמִֽי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וּמִֽי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ (דברים כ, ה-ז).
בבימת ההצגה היו מאות אנשים שהוצגו בתור החיילים היוצאים להילחם בקרב, ואחד מראשי המשכילים הציג עצמו בתור כהן משוח מלחמה, והיה מכריז ואומר, מי האיש אשר נטע כרם וכו', ומיד ירדו מספר מסוים של חיילים מהבימה. המשיך אותו משכיל והכריז ומי האיש אשר ארש אשה וכו', וירדו עוד מספר חיילים מסוים מהבימה, סיים והכריז מִֽי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ (היינו ירא מהעבירות שבידו, כגון אדם שמדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, כמבואר במסכת סוטה מד ע"ב, ובמקום אחר הארכנו בזה), וירדו כל החיילים מהבימה, ונשארו רק שלושה אנשים שהוצגו בתור שלושת גדולי הדור דאז, רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים), רבי חיים עוזר גרוזנסקי, ורבי חיים מבריסק. צחקו כל המשכילים ואמרו, וכי כך אפשר לנצח במלחמה?!
כשהציגו את הדברים בפני מרן החפץ חיים, אמר להם הרב, שהיה להם למשכילים לדקדק בפסוקי התורה ולהיווכח שהתורה מבטיחה לנו שה' ילחם לנו וזה יהיה דבר מעל הטבע, כִּי ה' אֱלֹהֵ-יכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם (דברים כ, ד), וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶ-יךָ בְּיָדֶךָ (שם כא, י), יבואו שלושת הצדיקים הללו ויכניעו את כל האויבים. כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט, ובלבד שיהיה מחננו טהור. כי לה' המלחמה, וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּֽׁמְדָֽם (דברים ז, כג).
♦♦♦♦
השבת העם לבית המדרש
"לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ" (דברים כב, א-ב).
אור החיים הקדוש מבאר שפרשה זו באה לרמוז בפרטות חיוב התוכחות, שצריכים בני א-ל חי, צדיקי עולם, לעשות לעם ה'.
"כי תראה את שור אחיך"- אלו הם בני אדם שנמשלו כבהמות, ללא דת וללא דין ללא תורה וללא מצוות, וציוה ה' לבל יתעלם מהם אלא ישיבם לאחיו, הוא אלוקי עולם ה'. והדרך לקרבם אומר הכתוב "ואספתו לתוך ביתך"- אל תוך בית המדרש.
אין דבר גדול יותר מבית המדרש, תכניס אותו לבית המדרש, תביא אותו לשמוע דברי תורה, והתורה הקדושה בעצמה תתקן ותשפר אותו. אין דבר יותר גדול מעוצמת התורה, התיקון הגדול ביותר שיכול אדם לתקן זה להרבות בלימוד התורה, כמו שאנו אומרים בברכת השיבנו, "השיבנו אבינו לתורתך" ורק לאחר מכן "החזירנו בתשובה שלימה לפניך", דבר ראשון שצריך האדם לעשות כדי לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה זה ללמוד את התורה הקדושה, אפילו שעדיין לא חזר בתשובה.
ולכן כששואל אדם במה הוא צריך להתחיל, צריך לומר לו שיתחיל לקבוע עיתים לתורה, שילך לשמוע שיעור תורה שעה-שעתיים בשבוע, איש כפי גבורתו, והתורה הקדושה כבר תפעל את פעולתה ותסדר את הכל, עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר (משלי ג, יח), התורה הקדושה נותנת את החיות לאדם ומאירה לו אֶת־ הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֽׂוּן (שמות יח, כ).
זה מה שמוטל עלינו לעשות, "ואספתו אל תוך ביתך", אל בית המדרש, לגרום לעוד יהודי ולעוד יהודי להיכנס לבית המדרש ולהאזין לדברי אלוקים חיים, וכך לאט לאט הם יתקרבו ומָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים (ישעיה יא, ט).
יהי רצון שנזכה להרבות בלימוד התורה הקדושה ובקיום מצוותיה, ובזכות כך נראה בישועת ישראל השלימה, אמן.
