סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע
"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אלוקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א).
דרשו רבותינו (זבחים קטז ע"א) "וישמע יתרו", מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
ולכאורה קשה, מובן ששמע יתרו על קריעת ים סוף, על הניסים והנפלאות שעשה ה' יתברך לישראל, בקע את הים והכניס את ישראל בחרבה, בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם (שמות יד, כט. ובמקום אחר הארכנו בפירוט ותיאור האותות והמופתים והיד החזקה אשר עשה ה' בקריעת הים. ואכמ"ל), ולכן רצה להתגייר ולהיות חלק מעם ישראל.
אך כיצד שמיעת מלחמת עמלק גרמה ליתרו לרצות לבוא ולהיות חלק מעם ישראל, אדרבה להיפך, כששומעים שיש מלחמה, קטיושות, סקאדים, טילים, בורחים מאותו מקום, ואם כן כיצד שמיעה זו הניעה את יתרו לעזוב את מלכותו במדין ולבוא ולהיות עם ישראל במדבר שממה?
אלא יתרו היה פיקח עצום והבין את הדברים לעומקם, אם כל העולם שמעו את הניסים והנפלאות שחולל ה' יתברך לישראל במצרים ועל הים, ובכל זאת מגיע עמלק להילחם נגדם, סימן ששמיעה לבד לא מספיקה, צריך לבוא ולראות בעיניים, להתחבר עם ישראל ולהרגיש את הרגשותיהם כדי לקבל וללמוד מהם את המידות הנעלות והאציליות שלהם.
יתרו הבין שאם לא יעשה מעשה אלא יסמוך רק על שמיעתו ששמע, עלול הוא חלילה להידרדר ולהגיע עד למצבו של עמלק שבא להילחם בישראל!
העיקר זה להגיע ולעשות מעשה, אם שמע האדם דבר תורה והתלהבה נשמתו, עליו להתחיל לראות איך לכוון את עצמו ואת חייו, איך להיכנס לחיי התורה והמצוות, ולזכות לחיים טובים ומאושרים בעולם הזה ובעולם הבא!
♦♦♦♦
יתרו כל הזמן חשב בליבו: "מה הבעיה, לשמוע אני יכול לשמוע גם בבית דרך כלי התקשורת השונים, למה אני צריך ללכת אל ישראל?", וכך לפעמים אנו אומרים בליבנו, "מדוע אצטרך לטרוח ללכת לדרשה ולנדד שינה מעיני, אני יכול לשמוע את השיעור ברדיו, בשביל מה ללכת?"
אך לא, יתרו הבין שאם האדם לא ירכין קצת את ראשו ללכת לשמוע, להתבשם ולהיות בחברתם של ישראל, בחברתם של תלמידי חכמים ורבנים, עלול הוא להגיע למצב של כבולעו כך פולטו (מושאל משו"ע או"ח סימן תנ"א סי"ג), כמו ששומע את הדבר כך הוא נפלט ממנו, נכנס מאוזן אחת ויוצא מאוזן שניה.
אולם אם הולך ומתחמם לאורן של חכמים, לאורה של התורה בסביבה של קדושה וטהרה, בא לשיעור ונשאר עד שעות לילה מאוחרות, זה מעניק ונותן לו את העוז והעוצמה לעמוד בגבורה מול ניסיונות החיים והפיתויים הרבים.
♦♦♦♦
הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל ממחיש את הדברים באופן נפלא, לפני כשבעים שנה ויותר בלונדון הייתה קבוצת יהודים כופרים, אולם לאחר המלחמה הנוראה של הנאצים הארורים והרצח עם שרצחו בישראל, הרגו שרפו והמיסו בני אדם באש ובתאי הגזים, דווקא זה הניעה את אותם כופרים לחזור בהם ממעשי הכפירה שלהם וקיבלו על עצמם תשובה שלימה!
וההבנה בזה, כיון שהם חשבו ואמרו: אם בני אדם יכולים להגיע לכל כך שפלות הנפש, לשרוף בני אדם ולהפכם לסבון, ליצור שטיחים משערות אנשים, להתיך גופות כדי לראות אם יש בבטנם זהב, הרי שזה אומר דורשני.
אם בני אדם יכולים להגיע למדרגה כזו איומה שמאבדים כל צלם אנוש, זה כבר מפחיד ויוצר הרתעה, סטופ! עד כאן תחום שבת (עירובין פ"ה מ"ה), צריך לעצור ולהתבונן במעשינו ולשנות את דרכנו, חייבים להאמין בה', כיון שבלי האמונה אי אפשר להתקיים!
קודם לכן אותם כופרים חשבו שגם בלי האמונה בה' אפשר להיות בני אדם עדיני נפש ובעלי מידות אציליות, אך לאחר שראו מה הסתתר מאחורי הגרמנים "הנאורים, החכמים והעדינים, אנשי התרבות", בעלי הסדר המופתי הנימוס והדרך ארץ, "טנקשי", "בנקשי", כשראו שמאחורי כל זאת הסתתרה יד מגואלת בדם, רצח עם המוני, שריפת אנשים חיים והפיכתם לאפר, זה הביא אותם להתבונן במעשיהם ולשוב בתשובה.
יתרו, לאחר שראה שעל אף כל הניסים והנפלאות שעשה ה' לישראל הגיע עמלק להילחם עמהם, הוא הבין שזהו סימן שלא מספיקה השמיעה וצריך ללכת לשם ולראות הדברים במוחש, אחרת ההתפעלות הראשונית עלולה לפרוח ולהיאבד.
יהי רצון שנזכה לקיים את דברי הקדושה בחום ובהתלהבות, חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ (תהילים לט, ד), ונזכה לראות בקרוב בישועת ישראל השלימה, אמן.
