התחסדות על חשבון הזולת
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה… יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ (בראשית יח, ב-ה).
אברהם אבינו הגביר חסדו על כל תושבי העולם, וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם (בראשית יח, ז), שלושה עגלים שחט כד ליתן לכל אורח לשון בחרדל (ב"מ פו ע"ב), מנה מיוחדת בסוגה, אברהם אבינו יכול היה לשחוט כבש אחד וליתן לכל אורח חלק מהלשון בתוספת בשר אחר, אך הוא לא הסתפק בכך אלא שחט לכל אורח ואורח כבש בפני עצמו כדי ליתן לו מנה שלימה של לשון בחרדל, הגברת חסדים שאין כדוגמתה!
וה' יתברך סייע בידו ונתן לו את האמצעים לכך, כיון שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו (מכות י ע"ב), אדם שרוצה בכל חפצו ומאודו לגמול חסד ולעזור לזולת, הקב"ה מגביר חסדו עליו ונותן לו את השפע והאמצעים לכך, אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם (תהילים פט, ג).
אולם בעניין המים שהביא אברהם לאורחיו אנו מוצאים דבר פלא, "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בראשית יח, ד), אברהם אבינו איש החסד הגדול בעולם ביקש להביא לאורחיו רק מעט מים.
ולא מובן, מדוע ביקש אברהם אבינו ליתן רק מעט מים לאורחיו, היה לו לכאורה ליתן להם בשפע, שהרי בגמרא מובא (שבת סב ע"ב) שרב חסדא היה נוטל ידיו בשפע ואומר "אנא משאי מלא חפני מיא"- אני רוחץ את ידיי מלא חפני מים (בכמות מרובה של מים), "ומשמים יהבו לי מלא חפני טיבותא"- נותנים לי שפע וברכה מעולם העליון, רב חסדא נהיה עשיר ממצוות נטילת ידיים, ואילו אברהם אבינו מבקש להביא לאורחים רק מעט מים?
אלא מספר רבי יעקב גלינסקי זצוק"ל (היה דרשן מופלג המשמח אלוקים ואנשים, למד בפולין אצל הגאון הקדוש ר' אברהם יפהן זצ"ל, בעל ספר "נחל איתן" ו"המוסר והדעת", גם אני זכיתי ללמוד מעט אצל הגאון הנ"ל כשהיה מוסר לנו שיעורים בישיבת בית יוסף נוברהדוק בהיותו מופלג בזקנה), שפעם אחת דרש דרשה זו בכנס תורני לפני מורנו ורבנו עטרת ראשנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, וסיפר שהחפץ החיים הגיע לחתונה של אחד מתלמידיו המצויינים בעל מידות תרומיות ויראת שמים טהורה השוקד באהלה של תורה.
בעבר היו עורכים את החתונות בחצרות הבתים, לאחר שסיימו את עריכת הקידושין ניגשו כל המסובים ליטול את ידיהם מהחבית שהייתה מונחת בפינה, אך לפני שנטל את ידיו נכנס החפץ חיים אל המטבח, לאחר כמה רגעים יצא משם, מילא רבע מהספל ונטל עד סוף קשרי אצבועתיו כפי ההלכה המדוקדקת שאם יש לו מים בצמצום נוטל עד קשרי אצבועתיו וכדין נטילה ביום הכיפורים (כמבואר בשו"ע סימן תרי"ג ס"ב).
כל המסובים שראו כך תמהו והשתוממו מהמחזה, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ (תהלים מח, ו), בתוך כדי הסעודה הזכיר אחד התלמידים כבדרך אגב את הגמרא (שבת סב ע"ב) שרב חסדא היה נוטל מים בשפע והיו נותנים לו משמים שפע טובה וברכה.
החפץ חיים הבין את הרמז, נעמד במקומו ואמר לתלמידיו: הן אמת שדברי הגמרא נכונים שרירים וקיימים, אך ההבדל הוא שרב חסדא עשה את ההידור הזה על חשבון עצמו ולא על חשבון המשרתים שלו!
המשיך החפץ חיים ואמר, אתם אולי חושבים שנכנסתי למטבח קודם הנטילה כדי לבדוק את כשרות המאכלים, האם הם בהשגחת בד"ץ פלוני או בד"ץ אלמוני, האם הבשר חלק גם לדעת מרן הבית יוסף או לא, האם הפירות והירקות יבול נכרי, היתר מכירה או אוצר בית דין, אבל לא, לא נכנסתי למטבח עבור זה, חלילה, חזקה על חבר שאינו מוציא תחת ידו דבר שלא מתוקן (פסחים ט ע"א), ודאי שתלמידי החביב ערך את הכל בשיא הכשרות.
נכנסתי למטבח כדי לשאול מי ממלא את המים בחביות, מי סוחב את הדליים הכדים ונודות המים, האם זה עובד שעושה זאת בקביעות ומשלמים לו על כך או לא, והשיבו לי שאין פועל קבוע אלא המשרתת היהודיה סוחבת את המים יחד עם ילדתה הקטנה.
ניגשתי לאותה משרתת ושאלתי אותה: "גברת, מדוע את עובדת בעבודה כזו?", ואמרה לי שהיא אלמנה הצריכה לפרנס את ביתה, ולכן משכירה עצמה לדלות מים לבתים יחד עם בתה הקטנה.
סיים החפץ חיים ואמר לתלמידיו, עתה מבינים אתם מדוע לא נטלתי ידיים בשפע אלא רק עד סוף קשרי אצבעותיי? איני רוצה לעשות חסידות על כתפיים של אלמנה וילדה יתומה! לא אעשה חסידות על חשבונם, לכן נטלתי ידיים בצורה מדוקדקת, כיון שעל חשבון הזולת לא מתחסדים!
באותו מעמד אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל לרבי יעקב גלינסקי זצוק"ל, ליכא מידי דלא רמיזה באורייתא (תענית ט ע"א), אין דבר שאינו רמוז בתורה הקדושה, הנהגות קדושות אלו של גדולי ומאורי ישראל נלמדו מגמרא מפורשת (ב"מ פו ע"א) האומרת שאברהם אבינו מילא את המים לאורחיו על ידי שליח, וא"כ מובן מדוע ביקש רק מעט מים, "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בראשית יח, ד), כיון שיש פה משרת שצריך לטרוח, לכן ביקש לתת רק את מידת המים הנחוצה ולא יותר מכך, כיון שעל חשבון הזולת לא מתחסדים!
ה' יתברך יעזרנו ויחזקנו שנזכה להגביר חסדים בעולם ולהרבות את האהבה ואחווה שלום ורעות, שזהו כל תכלית הבריאה, כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה (תהילים פט, ג) ובזכות זה נזכה בקרוב להתגלות משיח צדקנו ובניין בית המקדש, אמן.
