כי למחיה שלחני אלוקים
"וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם" (בראשית מה, ה).
מפרשת האחים ומכירת יוסף לומדים אנו יסוד גדול שגם בדברים הגרועים ביותר שקורים לאדם יכול לצמוח ישועה גדולה. האחים טעו ומכרו את יוסף למצרים, אביהם יעקב מיאן להתנחם במשך עשרים ושתיים שנה, אך לבסוף מהקושי הגדול באה הישועה והחיות לעם ישראל.
"וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אלוקים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב" (בראשית נ, כ), כך אמר יוסף לאחיו, כל המכירה הייתה בשביל שאוכל לזון ולהחיות אתכם ואת כל העולם כולו.
ויוסף לא רק החיה את כל העולם אלא החדיר את אמונת ה' במצרים, וכפי שרמז זאת האדמו"ר הקדוש מרוז'ין זיע"א (הובא בספר פחד יצחק) בפסוק "מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אלוקים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם" (בראשית מה, ט), אל תקרא "שמני" אלא "שׂם אני" אלוקים לאדון לכל מצרים, יוסף הצדיק ביקש לבשר לאביו כי הוא הצליח להשפיע יראת שמים אמונה ואלוקות על כל מצרים, וחייב את כולם למול עצמם (בראשית רבה צ, ו).
ובעניין זה מסופר על מנהל מוסדות "אור החיים" לבנות בעיר בני ברק, רבי משה פרדו, מידי שנה היה טס הרב לארה"ב כדי לגבות כספים לצורך החזקת מאות ואלפי הבנות שלמדו תחת חסותו ופיקוחו.
באחת מנסיעותיו לאחר שנחת בארה"ב הרגיש הרב מיחושים בגופו ונפל למשכב למשך מספר ימים, כל מה שניסה לעשות לא הועיל, כאב הרב בליבו והצטער על "מידת הדין" המתוחה עליו, עד שהגיע לארה"ב כדי להחזיק את המוסד נפל למשכב, אולם מיד התעשת וקבע בליבו שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד, כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה (ברכות נט ע"א), כנראה ה' יתברך רוצה שהדבר יעשה בדרך אחרת.
בינתיים תושבי המקום הזמינו לרב רופא יהודי שיטפל בו, הרופא היה מבוגר לימים, מעל גיל שמונים, אך היה רחוק כרחוק מזרח ומערב משמירת תורה ומצוות, שום זיק של יהדות לא היה בו, ניגש הרופא לטפל ברב פרדו וראה שהרב לובש "ציצית" (טלית קטן).
השתומם הרופא ושאל בהתפלאות "יש עוד אנשים שהולכים עם הבגדים האלה? אני זוכר לפני שבעים שנה שסבותיי הלכו עם הבגדים הללו.."
הרב לא איבד את עשתונותיו וענה לרופא בקור רוח: "היום כולם מתקדמים, בני אדם מתקרבים לעבר היהדות, ואף אני בין המתקדמים", וסיפר הרב לרופא שבתחילה היה לו מפעל ענק בתל אביב לאביזרי ביגוד וכדו', ומידי פעם היה מגיע אליו תלמיד חכם לבקש תרומה למוסד לבנות רחוקות משמירת תורה ומצוות שמטרתו לשמור את הבנות שלא ילכו לבתי ספר חופשיים ויעזבו חלילה וחס את היהדות.
"הייתי נותן תרומות גדולות וחשובות לטובת אותו מוסד", סיפר הרב פרדו, "עד שיום אחד קיבלתי החלטה למכור את החנות ולהקדיש את כל ליבי ונשמתי לטובת פיתוח המוסד והחזקתו".
לרבי משה פרדו לא היה ילדים, ורגיל היה לומר שאלו הן הילדות שלו, הוא נכנס להחזקת המוסד בכל ליבו ונשמתו, אסף כספים מיהודים עשירים בכל קצוות תבל ופיתח את המקום ממוסד של שלושים בנות למוסד המכיל אלפיים-שלושת אלפים בנות הלומדות בתוך קמפוס ענק עם בנייני מגורים וכדו'. ה' יתברך נתן לו חן מיוחד וכל מי שהיה שומע על המוסד היה מתפעל ותורם בנפש חפצה.
סיים הרבי משה פרדו את דבריו לרופא ואמר, "ובכן, נוכחת לגלות שגם אני מתקדם לעבר היהדות, אני גם לובש ציצית ומניח תפילין, אתה גם יהודי, תתקדם גם!", נתן לו הרב במתנה תפילין מהודרות וביקש ממנו שיניח אותם בכל יום. הדברים של הרב נכנסו לליבו של הרופא והבטיח שבכל יום יניח את התפילין ויתקדם לעבר היהדות.
והנה לאחר שלוש שנים החליט הרופא לבקר בארץ ישראל וביקש לראות את מוסד "אור החיים" לבנות שעליו שמע מהרב משה פרדו, הרב קיבלו בסבר פנים יפות וסייר עמו בכל בנייני המוסד. הרופא התפעל מאוד וגילה לרב שהוא עשיר גדול, אך הוא גם ערירי, ללא אישה וללא ילדים, והוא רוצה לזכות להיות שותף במוסד הזה, "אני מקדיש את כל כספי למוסד", אמר הרופא.
שמח הרב בליבו והודה לה' יתברך איך שגלגל את הדברים בצורה הטובה ביותר כדי להטיב עמו ועם מוסדותיו. ללמדנו שאין ה' יתברך מביא רעה לאדם, אלא גם בדבר שנראה הגרוע ביותר טמון טובה גדולה.
יהי שנזכה להתחזק באמונה וביטחון בו יתברך, ונזכה בקרוב בקרוב לגאולת ישראל ברחמים, אמן.
