פרשת ואתחנן תשעז

כחה של תפילה

וָֽאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹֽר (דברים ג, כג).

רבותינו אומרים  שמשה רבינו התפלל תקט"ו (515) תפילות כמנין "ואתחנן" לפני הקדוש ברוך הוא כדי שיכניסו לארץ ישראל (דברים רבה יא, י), עד שהפסיקו הקב"ה וציווה עליו שלא יתפלל עוד בנושא הזה, רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה (דברים ד, כו).

ולמדנו מכאן מסר לדורות, לוּ הייתה למשה רבינו את האפשרות להמשיך להתחנן ולבכות לפני ה' יתברך כך היה עושה, אך הקב"ה מנע זאת ממנו, אולם אנו, שאין לנו הגבלה בתפילותינו צריכים אנו להמשיך כל העת להתפלל ולא להפסיק, ואפילו כשרואים שלא מתקבלת התפילה נמשיך להתפלל ולא נתייאש מהרחמים.

קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה' (תהילים כז, יד), ואם לא תתקבל תפלתך חזור וקוה (רש"י שם), תתפלל עוד פעם ועוד פעם עד שלבסוף תשמע תפילתך, כיון שאין תפילה ששבה ריקם (ברכות לב ע"ב).

♦♦♦♦

מרן החזון האיש זצ"ל עורר על דבר מופלא שרואים אנו בדורנו, בני אדם שהיו רחוקים משמירת תורה ומצוות כרחוק מזרח ממערב, לפתע ביום בהיר אחד חוזרים בתשובה שלימה ונעשים גדולים ומאירים בתורה.

והסביר החזו"א שזה בגלל שהייתה לה סבתא צדיקה שהתפללה מעומק הלב והזליגה דמעות בשעת הדלקת נרות שבת על בניה ונכדיה שיגדלו בתורה ויראת שמים טהורה, אמנם היא לא זכתה שילדיה יהיו תלמידי חכמים, ואולי גם לא נכדיה, אך בדור השלישי והרביעי תפילתה התקבלה ולפתע חוזר אחד הילדים בתשובה שלימה ועולה ומתעלה בתורה ובמצוות.

♦♦♦♦

כדי ללמדנו כח תפילה מהו נספר, משפחה ברוכת ילדים מבני ברק התכוננו לנסוע לציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון בל"ג בעומר, אך מכוניתם הייתה קטנה (בעלת חמשה מקומות), ולא יכלה להכיל את כל תשעת הנפשות שהיו במשפחה. בדרך לא דרך הצטופפו כל בני המשפחה והגיעו לציון הקדוש במירון.

אמר אבי המשפחה לכל הילדים שביום זה הצדיק פועל ישועות רבות וכל תפילה שמתפלל האדם ומבקש מעומק הלב מהצדיק היא מתקבלת ורצויה בשמים. בנו הקטן בן השלוש שמע לדבריו וכשהגיע לציון ביקש מרשב"י שיתפלל לפני הקב"ה שיביא לאביו מכונית גדולה כדי שלא יצטרכו כל בני המשפחה להצטמצם אלא ישבו ברווח..

לאחר מכן התאספו כל בני המשפחה ונסעו להורי האם שגרו בצפון להתארח בשבת, לפני כניסת השבת נתן אבי המשפחה את המפתחות לחמיו כדי שישמרם, ובצאת השבת ביקשם בחזרה, אך חמיו נתן לו מפתחות אחרות והכריז בשמחה שאלו המפתחות למכונית החדשה שלו!

התפעל האב ושאל על מה ולמה, והשיב לו חמיו שברוך ה' זכה לחתן את כל בניו ובנותיו ואין לו צורך כעת ברכב גדול, די לו ברכב משפחתי קטן, ומכיון שהם משפחת ברוכת ילדים הוא החליט להעניק להם את הרכב הגדול במתנה.

ללמדך כח של תפילה הנאמרת מעומק הלב ובכוונה מה יכולה לפעול, בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ (דברים כד, טו), ביום חמישי התפלל הבן, וכבר במוצאי שבת נענתה תפילתו וקיבלו כל בני המשפחה מכונית גדולה שיוכלו לשבת בה בנחת וברווח.

יהי רצון שנזכה לנצל את כוחותינו ולהתפלל אליו יתברך בלב שלם, ונראה בקרוב בישועת ישראל השלימה, אמן.