מלאך הברית
הגאון החריף רבי שלמה קלוגר זצ"ל הגיע לעיר ברודי והתמנה שם לשמש כאב"ד. בימים הראשונים לכהונתו כבדוהו בסנדקאות בברית בה המוהל היה האדמו"ר הקדוש מטריסק זצ"ל.
בשעה היעודה הגיע לברית, אך למרבה הפליאה ישבו האנשים בשקט, כאילו הם ממתינים לדבר מה.
בירר במה העניין, והשיבוהו: בדרך כלל מנהגנו בברודי לעשות את הברית מיד לאחר התפילה, כמו שנהגו בכל תפוצות ישראל, שכן "זריזים מקדימים למצוות" (פסחים ד ע"א), אך כעת לדאבוננו לא ניתן להחזיק במנהג הזה, שכן אבי הבן חולה אנוש ל"ע. כבר הגיע כמעט לגסיסה. והמנהג במקומנו הוא להמתין לפטירתו, ומיד לאחר שתצא נשמתו יערכו את הברית ויקראו לתינוק על שם אביו.
החברה קדישא עומדים כבר עם נרות מוכנים ומזומנים ליציאת הנשמה, ומיד לאחר הפטירה יוציאו את המיטה ויערכו את הברית.
שמע הרב ואמר: "חלילה וחס! אין לעשות כן! עשו את הברית תכף ומיד!"
האנשים ניסו להסביר שוב אך הרב לא ניאות לחכות אפילו רגע אחד מיותר, והורה מיד למוהל להתחיל לערוך את הברית.
וילכו ויעשו… המרא דאתרא פסק – וכך עושים.
מיהרו להביא את התינוק והתחילו בברית.
תוך כדי הברית הבחינו כי צבע פניו של האב מתאדם יותר ותופס את מקום החיוורון הגדול שהיה בו קודם. מיד אחר כך התחיל להזיז את גופו, וכעבור דקות ספורות פקח את עיניו והחל לדבר ולברר מה מעשיו פה והיכן הוא שוכב…
כששמע שעסוקים כעת בברית מילה לבנו, התרומם מן המיטה, נטל את ידיו, ואת ברכות המילה כבר בירך בכוחות עצמו…
פלא פלאים!
האנשים השתאו מן הנס האדיר, והחלו לרנן כי רבי שלמה קלוגר הצליח להחיות גוסס תוך רגעים ספורים.
אמר להם הרב: לא מעשה ניסים היה פה. "אותות ומופתים באדמת בני חם", פעלתי לפי רש"י מפורש בפרשת וירא על המלאך שנשלח לרפא את לוט.
לכאורה קשה, למה לא שלח הקב"ה מלאך חדש לתפקיד הזה? הרי הכלל הוא שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות!
אלא, לוט לא היה ראוי להצלה מצד עצמו, שהרי "ויסע לוט מקדם" (בראשית יג, יא) – לוט הסיע עצמו מקדמונו של עולם ואמר: "אי אפשי לא באברהם ולא באלוקיו" (ילקוט שמעוני לך לך רמז ע). כל הצלתו של לוט היתה בזכות אברהם אבינו.
ומאחר ומצד עצמו לא היה זכאי להצלה, לא ניתן היה לשלוח מלאך מיוחד שיציל אותו, אלא אגב כך שירד מלאך כדי לרפא את אברהם, אמרו לו: אתה כבר נמצא למטה. יש שם אחד שנקרא לוט – תציל אותו בזכות אברהם.
כך אמרתי גם כאן – סיים הרב – ידוע שאליהו הנביא מלאך הברית מגיע לכל ברית וברית. אמרתי בלבי: יתכן שלאותו אב אין באמת זכות לחיות, אבל אגב כך שאליהו הנביא יבוא לברית והמלאך רפאל יבוא ביחד אתו לרפא את התינוק, יתכן שהם כבר ירפאו גם את האבא…
וכך, אכן, היה.
