סיפור שבועי – הרוח של המורה

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מביא סיפור נורא, שהיה רגיל ה"חפץ חיים" זצ"ל לספרו:

אל רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל (שהיה גאון עולם ומקובל אלוקי), ניגש עשיר ובקש את עזרתו. אחד מעניי העיירה השתגע והחל לפקוד את ביתו ולהטרידו ביותר. העשיר ניסה להרחיקו בכל דרך – לדבר אל לבו, לתרום לו, למנוע ממנו בכוח מלבוא ולנזוף בו, אך דבר לא הועיל. בסופו של דבר יעצו לו חבריו לבוא אל הרב, אולי הוא יצליח להבין מהי הסיבה שאותו משוגע נטפל אליו.

אמר לו רבי חיים: "העני לא השתגע, רוח נכנסה בו, והיא זו שגורמת לו להתנהג כפי שהוא מתנהג. הבא אותו הנה ונדבר עם הרוח".

בא העני ועמד לפני הרב. פנה הרב אל הרוח ושאל: "מה יש לך נגד עשיר זה? מדוע את ניגשת לביתו ומציקה לו בלי הרף?"

נענתה הרוח: "עשיר זה הוא בנו של עשיר פלוני. בגלגולי הקודם הייתי המורה שלו. פעם אחת רצה אביו לרמאות גוי בסכום עתק של עשרת אלפים רובל. הוא החתים אותי כעד בעסקה הזאת, ואני התפתיתי וחתמתי לו, ובשל כך נענשתי להתגלגל בעולם ולתקן את עווני".

שמע העשיר את הדברים והתקומם: "על זאת נענשת? הלא מי כמוני יודע, שאותו מורה ששכר לי אבי בילדותי היה רשע מרושע, מחלל שבת ומסית לדברי כפירה נגד ה'! וכי באת בגלגול בגלל אותה חתימה שאבי החתים אותך על שטר? שקר וכזב! חזרת לעולם בגלגול בגלל כל התועבות שעשית!"

"לא ולא" – נשמע הקול מן העני – "לא באתי אלא בגלל אביך, וכל זמן שלא תשלם את אותם עשרת אלפים רובל, אמשיך לבוא ולהציק לך! עליך לתקן את עוון אביך!"

רבי חיים זצ"ל הצדיק את הרוח, וגילה לאותו עשיר, כי אמנם כל חייו היה המורה רשע מרושע, אך בערוב ימיו חזר בתשובה שלמה וקבע ללמוד ארבע שעות בכל יום, ובזכות זה זכה שימחלו לו על כל עוונותיו, מלבד אותו גזל, שנדבק בו והיה עליו להשיבו.

[ה"חפץ חיים" זצ"ל העיר כאן הערה נפלאה – צאו וראו כמה גדול כוחו של לימוד תורה! אותו רשע מרושע זכה שיתכפרו לו כמעט כל חטאיו הנוראים בזכות הלימוד. אדם שרוצה לחזור בתשובה צריך להקפיד ביותר על קביעות עיתים לתורה. קביעות מחייבת שאין זזים ממנה. זהו הדבר שיזכה אותו בכפרת עוונות!].

בסופו של דבר התרצה אותו עשיר, החזיר עשרת אלפים רובל לגוי, וראה זה פלא – העני המסכן שב להיות כאחד האדם!…

כל גזל עתיד להיות מושב לבעליו. אם אדם לא יזכה להחזירו בחייו – יאלץ להחזירו אחרי מותו, ואם לא יזכה להחזירו כאדם – יאלץ לעשות זאת בדרכים אחרות…

*****

אדם צריך להזכיר לעצמו בלי הרף – "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים" (אבות פ"ב מ"א). בכל דבר שהוא עושה, ידע שהקב"ה מסתכל עליו ובוחן את מעשיו. שכן אדם שאינו נזהר ואינו חוסם את עצמו, אף אם יהיה תלמיד חכם, עלולות להימצא בכפו חלילה וחס חבילות-חבילות של גזל.

חייב כל אחד להציב מול עיניו רסן וחומה: איני נוגע בממון אחרים, ויהי מה! כל דבר יהיה בפיקוח ובחשבון, אם מותר להשתמש בו או לא, ורק בהתאם לכך יפעל. למען נחדל מעושק ידינו!