סיפור שבועי – הקשר עם התפילין

הקשר עם התפילין

התפילין זהו הקשר שהיהודי קושר את עצמו עם הקב”ה, ולכן אין מצוות התפילין סתם להשים תפילין, לא כתוב “להשים תפילין” אלא וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם (דברים ו, ח), יש מצוה לקשור את התפילין על הזרוע כנגד הלב ועל הראש כנגד המח, הקשר הנפלא הזה של מצוות התפילין קושר את היהודי לבורא ואז זוכה הוא לאור נפלא מאוד.

ובעניין זה נספר, את רבי יעקב גלינסקי זצ”ל הגלו הרוסים לסיביר, עבודות פרך לא יכלו לתת לו כיון שהיה נראה מאוד קטן, בגובה חצי מטר היה, לכן נתנו לו לשטוף את החדרים.

המשטר בסיביר היה אכזר ולא נתנו ליהודים להיכנס עם חפצי קודש כגון טלית ותפילין, אבל הרב גלינסקי היה מחביא את התפילין בכיס המכנסיים ועובר במעבר בלא שיבדקו אותו שהרי הוא ילד קטן, הדה וולד..

בעוד לילה לך קמו, מיד בעמוד השחר כל היהודים שהיו בשבי בסיביר הניחו את התפילין וקראו עמו קריאת שמע אחד אחרי השני.

באותו חדר ששהה הרב גלינסקי שכן קצין רוסי שנזרק לגלות בסיביר, וכשהיה הרב קם בעוד לילה להניח את התפילין היה רואה את אותו קצין רוסי קם, מוציא מתיקו בגדי קצין, מתלבש בבגדי הקצין עם כל התארים והדרגות התפורות עליו וממלמל כמה מילים בלחש, “כולם לעמוד דום”, “להתקדם, לקפוץ..”.

הרב גלינסקי התפלא וכשראה שדבר זה חוזר על עצמו יום אחר יום ניגש לקצין הרוסי ושאלו לפשר הדבר, התמלא הקצין התרגשות ואמר דבריו בעיניים דומעות: אומר לך את האמת, הייתי בעבר אחד מהמצביאים הגדולים, גנרל גדול, ופיקדתי על גדוד שלם של עשרת אלפיים חייל, הייתי מכובד ובעל עמדה גבוהה, יום אחד העלילו עלי עלילה ונזרקתי לסיביר..

וכפי שכולם יודעים בסיביר עושים מהאדם גרגיר של חול, לא מחשיבים אותו כלל ואני מפחד שבמשך הזמן אתרגל לחיות כאדם מושפל, אני רוצה להישאר בדרגה ובמעמד הגבוה שלי, אני רוצה לזכור כל הזמן שאני משהו גדול, מפקד בכיר, ולכן הבאתי עמי את הבגדים וכל בוקר אני לובש אותם וממלמל מילות פקודה כדי שארגיש שאיני מזולזל ומושפל ולא אאבד את העליוניות הפנימית שלי.

סיים הרג גלינסקי ואמר, כל בוקר יהודי מתעטף בטלית ומניח תפילין, עושה אימונים כדי שלא לשכוח שהוא בנו של מלך מלכי המלכים הקב”ה, לובש מדים, ברוך אתה ה’.. להתעטף בציצית.. ברוך אתה ה’… להניח תפילין, ממלמל כמה מילים, שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד.. ה’ שפתי תפתח, וזוכר שהוא בנו של מלך, אתה בפיקוד- תישאר בפיקוד, אל תזלזל בעצמך, אל תשפיל את עצמך- תישאר ביהדות שלך.

כל יהודי הוא משהו גבוה מאוד, בנו של מלך, נכון נמצאים בגלות ומושפלים, נמצאים בעפר, אבל לא, אם נלבש את המדים כל בוקר ונעמוד על הבקרה, נתעטף בטלית ונניח תפילין, נרגיש ולעולם לא נשכח שאנחנו בנים של מלך מלכי המלכים.